קסם הקולאז' והבובה מתילדה
בנעורי- אחד ממורי לאמנות הפגיש אותי עם עבודת הקולאז'.הייתי מוקסמת מהאפשרות לקחת פיסות נייר מקומטות, קרועות או חומר אחר כמו בד או חוטים ולהפוך אותם למשהו חדש, מענין ויצירתי. כל אלה עוררו את דמיוני, עוררו בי סקרנות וחקירה שנמשכים עד היום הזה.לאחר שנים, כשהדרכתי ילדים ונוער בחוגי ציור ויצירה, גיליתי שילדים אוהבים מאוד את יצירת הקולאז'. הקולאז' עורר בהם יצירתיות טהורה משולבת בהרפתקה והיה זה מקסים לראותם נלהבים, בוחשים ומחפשים בערמת העיתונים את אותם חלקי פאזל שקורצים אליהם. אחרי סיום שעור- מלאת השראה, הייתי יושבת ויוצרת קולאז' חדש.קטע מתוך יומני באותן שנים-
קסם הקולאז' והבובה מתילדה.
בנעורי- אחד ממורי לאמנות הפגיש אותי עם עבודת הקולאז'.
הייתי מוקסמת מהאפשרות לקחת פיסות נייר מקומטות, קרועות או חומר אחר כמו בד או חוטים ולהפוך אותם למשהו חדש, מענין ויצירתי. כל אלה עוררו את דמיוני, עוררו בי סקרנות וחקירה שנמשכים עד היום הזה.
לאחר שנים, כשהדרכתי ילדים ונוער בחוגי ציור ויצירה, גיליתי שילדים אוהבים מאוד את יצירת הקולאז'. הקולאז' עורר בהם יצירתיות טהורה משולבת בהרפתקה והיה זה מקסים לראותם נלהבים, בוחשים ומחפשים בערמת העיתונים את אותם חלקי פאזל שקורצים אליהם. אחרי סיום שעור- מלאת השראה, הייתי יושבת ויוצרת קולאז' חדש.
קטע מתוך יומני באותן שנים-
"...חיפוש אחר הקטעים החסרים- פיסות נייר, צבעים,קווים, משיכת מכחול ועוד פיסת נייר מקומטת בשלל צבעי הקשת, ההדבקה וכל ומה שביניהם. לפעמים הכל נראה בלתי הגיוני, לפעמים מתחבר בהרמוניה. הקולאז' ריתק אותי בלי להבין, בוויתור על ההגיון איפשר דמיון ואינטואיציה, איפשר להם להנחות, לכוון, להדריך. לשחק במשחק של החיפוש אחר משמעות.
בקולאז' היתה הרפתקאה, סקרנות, תעלומה, חיפוש, ריקנות, חיספוס, רכות וצבעוניות. הקטעים כמו בחיים, כמו בפאזל ענק התחברו לאט לאט לא תמיד בהרמוניה ולא תמיד בבהירות מובנת אבל כמו בחיים-האם הרכבת החלקים הנראים לעין נותנת לנו את התמונה כולה ?"
יותר משלושים שנה חלפו מאז ימי הקולאז'.
כשהתחלתי לפני עשר שנים לאסוף/להכין את החומר לאתר שלי תדרי הצבע, הצצתי באלבום ישן של צילומים מתערוכות והיו שם צילומי עבודות קולאז' אבל משהו היה חסר,לקח לי לא מעט זמן לפשפש בזיכרוני ולבסוף נזכרתי, חסרה היתה עבודת קולאז' בה הנצחתי את הבובה מתילדה. מתילדה היתה בובה שיצרתי מבד כותנה עבור הילדים בחוגי הציור. תפרתי לה בגדים צבעוניים, גם נעליים הנעלתי לרגליה ופאה שחורה מלאה בתלתלים (ששמרתי מפורים) תפרתי לראשה הקירח , ציירתי את פניה ו- ומתילדה התעוררה לחיים והיתה לסיפור הצלחה. הילדים הקטנים אהבו לדבר איתה, הגדולים יותר אהבו לרקוד אתה, היא הפכה לחלק בלתי נפרד ממפגשי היצירה.
והנה יום אחד מצאתי אותה, תמונה קטנה לא הכי מוצלחת בשחור לבן, אז הנה היא הבובה מתילדה בכבודה ובעצמה.
חג שמח
ממני
אמונה
הסוס השחור
בבית ילדותי היו הרבה ספרים, מדפים עמוסים בספרים, ספרי קריאה, ספרי עיון, אינציקלופדיות, תנ"ך, ספרי מדע ואגדות לילדים והיו גם ספרונים קטנים של אגדות ומשלים באנגלית ובערבית ספרותית, שתי שפות שאבא...
לקריאת הפוסט
מתנת הרייקי
מתנת הרייקי
אוחזת בכפות ידיי
כדור של אור
גוונים לו
ניצנוצים
והוא זוהר
מביא מזור
אוחזת בכפות ידיי
כדור של אור
ומתוכו בוקעת
ועולה ישות
של עץ שעלעליו
הם אור ואהבה
אוחזת בכפות...
לקריאת הפוסט
מדיטציות, צ'אקרות ועוד...
צ'אקרת הלב
זה לא קרה ברגע
התובנה ההרגשה
שתהליך חיי הוא
כמו מפת דרכים
אני קשובה למנגינה
לתדר
שנוצר בתוכי
וישנה הידיעה
שאספיק הכול -
ולכול דבר
התזמון הנכון -
עכשיו
מאיטה את...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
נהנתי מהיצירתיות שתארת ברשומה והתגרתי אני עצמי לשוב וליצור.בובה סימפטית.לא "בובתית"של החנות ששם הן לא מעוררות את גילוי הלב.כמו שתארת שקרה עם הבובה הזאת.