מוקדש לאוהבי חתולים

מאקי היקר

מחוץ לכך שאתה חתול נבון , אתה גם יפה תואר . כמו כן שמתי לב שאתה יודע להוציא את סבתא אמונה מהמדיטציה שלה, אם כל הזמן היא בוחנת אותך ואת חברותיך ותוך כדי מצלמת אתכם. תמסור לסבתא אמונה שהיא יכולה לעשות לך בוק תמונות, גם כי יש לך פוטנציאל בתור דוגמן חתול, וגם כי היא מצלמת נהדר . שתשרה אהבה ושלווה על ביתכם וחצרכם !

לאוהבי חתולים. אמונה.



סיפור מלבב.



סיפור אחר: - מה לי ולו? -



ידוע חתולים הם בעלי חיים עצמאיים, הם הקובעים את הכללים, באילו תנאים מוכנים הם, לדור תחת קורת גג אחד איתנו בני האדם.

לתובנה ולמסקנה הזאת הגעתי מהתנהגותו של חתול אשר נולד בחצר ביתנו. המקרה שהיה כך היה. שניים, שלושה, חתולים הסתובבו דרך קבע, חופשי בחצר הבית. גינה מוצלת, שתולה שיחים פורחים, עצי פרי ועצי נוי. גינה גדולה יחסית, מקיפה את הבית מכל עבריו.

מזון ומים קיבלו החתולים ביד רחבה, משאריות אוכל משובח, להם הבאתי מחדר האוכל של המפעל בו עבדתי, מאחר שלא ראיתי בזאת טירחה גדולה. כך נהגו לעשות עוד עובדים כדי להכיל כלביהם.

בתום יום העבודה חוזר הביתה עם שקית ניילון גדולה, מלאה שאריות מזון, נתחי בשר בקר מבושל.. שִרָיים של עוף מטוגנים... דגים שנשארו בצלחות בתום ארוחת הצהריים. מביא ושָׂם את האוכל בקערת פלסטיק, תחת עץ האלה בגינה, ועוד קערה עם מים, בקרבת אחד הברזים, ושב לענייני. לא מבקש ליצור קירבה יתרה איתם. החתולים מצידם מרוצים היו מן ההסדר הנוח הזה, לא להכנס להם לעצמות. מניח להם את האוכל, ומתרחק מעץ האלה, והם היו קמים מריבצם ומתאספים חיש, סביב קערת האוכל וזוללים את תכולתה בחשק רב.



היו המלטות ומספר החתולים גדל משלושה.. ארבע דיירים, לשניים עשר. אולם הגינה גדולה דיה. ושקית האוכל שהייתי מביא להם, לא השתנתה, נותרה אותה שקית במידותיה, ולא הרגשתי הכבדה בהאכלתם.

כאמור היו המלטות וגור אחד קטן, מבין אחיו, חסר חן, מכוער, שערותיו סומרות כמו קיפוד, נולד נטול ראייה. לשמע צעדיי הקרבים, היה מזנק בריצת אמוק להימלט מפנָי, ומתנגש תוך כדי כך בקירות הבית, או בעמודי התאורה הניצבים בגינה, נחבט בהם ומיילל וממשיך לברוח. מצבו היה קשה. פעם או פעמיים שהצלחתי לתפוס אותו, בתחבולה זו או אחרת, עם קופסת קרטון שטמנתי לו, לתפסו ולקרבו לכלי האוכל, כדי שיאכל, עם אחיו, ולבחון את עיוורונו. הגור הפראי יילל, שרט ונשך אותי עד זוב דם. עיניו היו מוצפות שכבת דלקת מוגלתית עבה.

למרות תסכולי, והפציעות הדואבות בידיים, לא ויתרתי. קניתי מחנות לחומרי בניין, זוג כפפות אסבסט, השגתי משחה אנטיביוטית חזקה. שוב לכדתי בתחבולה מתוחכמת את הגור העיוור הנשכן, כשידיי מוגנות בכפפות האסבסט. הגור התפתל וזעק, שרט ונשך, אך הייתי מוגן משיניו וציפורניו. וכך, אשתי היקרה ואני, ביחד, הצלחנו למרוח את המשחה האנטיביוטית בעיניו הדולקות.

בעמל רב חזרנו מידי כמה ימים, על אותו הטיפול, למרוח את המשחה אנטיביוטית בעיניו.

ומטיפול לטיפול, ראייתו הלכה והשתפרה, עד שהגור הבריא לחלוטין וחזר לראות.

אחרי שהבריא ובא לאכול עם אחיו, מן הקערה, הנחתי לו לנפשו ולא התקרבתי אליו יותר.



חלפו חודשים מאז אותו טיפול, הגור בגר והפך לחתול יפה מראה, משוטט להנאתו בגינה. פרוותו האפורה לבנה חלקה כמו קטיפה. בוהקת באור השמש.



יום אחד בחופש מהעבודה, ישבתי בכיסא במרפסת וקראתי ספר. החתול בא, עלה למרפסת והתיישב לצד הכיסא. הנחתי לו להיות שם, בלי להסב תשומת לבי מן הספר אותו קראתי, ובלי לתת לו תשומת לב. 

אחרי דקות ארוכות, לפתע החתול קם, הוא קפץ והתיישב על ברכיי. הוא השחיל ראשו ביני לבין הספר, כשעיניו לוכדות את עיניי. מבטו לא מש מהן. הוא היפנט אותי במבטו היציב. אותו רגע משהו נמס בקרבי, הרגשתי חמלה וחיבה עמוקה גם יחד, אליו. הנחתי את הספר מידי. הוא טמן ראשו בכתפי, ליטפתי את פרוותו הנעימה למגע, מקשיב לרינון השלו של נשימותיו. יודע בודאות, שבאתי על שכרי.

 שבת שלום סבתא אמונה היקרה. (חיוך).

סיפור מאוד יפה,נדב. החתול חיה חכמה ומפתח רגשות וקרבה לאנשים שאוהבים אותו ולא מלחיצים אותו. גם חתולים שרק מאכילים אותם, לומדים להתקרב לאדם שדואג להם. לנו יש בגינה ובכלל ברחוב עשרות חתולים מטופלים, וכולם למדו להתקרב,להתחכך,לבקש בידיים, מאנשים מסוימים שהם בוטחים בהם ( ואני ביניהם...ח ח. ) יש כמה חתולים ששומעים את קול מנוע המכונית שלי שמגיעה לכיוון החניה ותוך כדי החניה קופצים על גג המכונית,תופסים טרמפ תוך כדי נסיעה, רק עבור כמה ליטופים כשאני מגיעה...

תגובה של אמונה לנדב.



נפלא סיפורך על החתול 



תודה על השיתוף



אמונה