אחרי מות
הבקר הופתעתי בצער לשמוע על מותה הפתאומי של טטיאנה הופמן, העיתונאית, שדרנית הטלויזיה. טטיאנה הופמן בת 69-70 היתה במותה. ניפטרה מדום לב. היה לה המבטא של בני ארצי שאחדים שכתבו עליה כינו זאת "מיבטא כבד".
יוצאי צ'כוסלובקיה,הדוברים סלובקית, צ'כית, הונגרית וגרמנית, כל אלה משתלבים בקולם גם כשמדברים עברית. זה היה גם צליל דיבורו של אבי.
טטיאנה ילידת צ'כיה, פראג. הן כיום שתי ארצות נפרדות סלובקיה וצ'כיה. לא כך היו בעבר.
דמותה החביבה, ומסירת הידיעות בקול מאוזן וחיוך קליל, לא מאולץ, עוד עומד בפני. רות בונדי, שאף היא ילידת צ'כוסלובקיה, תירגמה כמה מכתביה של טטיאנה.
הגב' הופמן היתה נשואה בשנית עם שלושה ילדים והתגוררה בירושלים. הצטערתי הבוקר, בחדשות, לשמוע על מותה הפיתאומי .
היזכרתי את מוצאה במיוחד, כי העדה הזו כמעט ואינה מוכרת. הייתי גאה שאנשים כמו טטיאנה ורות בונדי ועוד רבים טובים אחרים, ביניהם גם רבים ששרדו את השואה, כמו רות בונדי שהיתה במחנה טרזינשטאט, נימנים על בני העדה הזאת ולא רבים היודעים עליהם.
מצער לשמוע על מוות שבא בחתף, שלא בעתו. כשאדם עדיין כוחו במותניו, שואף חיים.
יהי זכרה ברוך.
המשך שבוע מבורך, טובה יקרה.
גם אני הוכיתי בתדהמה על הבשורה הקשה. טטיאנה הופמן היתה עיתונאית שונה ומיוחדת. אין ספק שהמבטא שלה הוסיף לייחודה, אבל גם רצינותה כשתיארה בפרוטרוט נוף מסוים או פרטים של דמות פוליטית, ובסוף דבריה החיוך העדין.
העם הצ׳כי הוא עם מיוחד בעיני, גם ברוח התנגדותו ( לקומוניסטים ) אחד מסופריו המפורסמים, מילן קונדרה שכתב בסגנון מיוחד ובחוש ההומור שצ׳כים רבים ניחנו בו על המשטר הקומוניסטי שנכפה על מדינתו,גם בגינוני הנימוס האירופאים ובל נשכח את הרובה הצ׳כי שקיבלנו מהעם הצ׳כי...
טטיאנה הופמן היתה עיתונאית רצינית מיוחדת במינה ותישאר תמיד בזכרוננו .
על ההספד המכבד, אכן כואב הלב... יהי זכרה ברוך
הצטערתי לשמוע על מותה הפתאומי של טטיאנה.
אהבתי את הזוטות והידיעות יוצאות הדוםן שנהגה להשמיע בחדשות
יהי זיכרה ברוך
רבים מהישראלים זוכרים את צ'כיה ואת פראג היפה. לי מזכירה צ'כיה את בית הקברות היהודי העתיק עם המצבות שהשתמרו. ואי אפשר בלי להזכיר את הסופר היהודי פראנץ קאפקא ילד פראג עם הסיפור המופלא על שימוור כתביו
תודה.
תודה על דברייך.בארץ ישנה רות בונדי מאותו המוצא,וירוסלאב האשק בצ'כיה שכתב את החייל האמיץ שוייק,ובוהומיל ובסלובקיה יאן מסריק(למעשה בצ'כוסלובקיה)וקרולירומיר ארבו,ומי שמבקר בברטיסלבה,מול התאטרון הלאומי רואה את הפסל של המשורר הביאזדוסלב ועוד רבים וטובים.
תודה
תודה.אכן גם אני שכחתי להזכיר אותו בתגובותי.