אלי (שם בדוי) f.m.

למדלן

אני זוכר שאושפזתי בבית חולים ובמחלקה הסמוכה שכה אדם מבוגר שלא ראיתי אותו אולם הוא זעק ביום ובלילה ואף אחד לא ניגש אליו. . למוחרת קולו נדם. אמרו שהוא מת.

בבוקר ישבנו במבוא שני מאושפזים ושאלתי אותו אם שמע את הזעקות והתחינות  לעזרה. הוא ענה לי ששמע וגם נתן לי  להבין כי זו מחלקת הזקנים ש"מאפשרים " להם ללכת מהר ללא סבל נוסף. . זו לא הייתה בדיחה. הוא היה בקיי במה שנעשה שם. . רק לא הבנתי מדוע לא נתנו לו למות בשקט  . כדור,זריקה, מילה טובה ואפילו  כדור 9 מ"מ. הזעקות הצביעו על כאב נורא.

אז הסיפור שלך הזכיר לי את המיקרה המעציב. מסתבר שהוא לא המיקרה היחיד .