מה מריץ את הפריץ-כתב פרופ יוסי גמזו

יוסי גמזו
מָה מֵרִיץ אֶת הַפָּרִיץ?
 
                                                 "בְּהַבְטָחוֹת שָוְא אַל תַּאֲמֵן, אָח,
אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,                                                
       רַמָּאִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם –                                                         
גַּנָּבִים שֶבְּגַּנָּבִים!"                                                   
 
(ח.נ. ביאליק: "בהבטחות שוא")                  
 
בִּימֵי-בֵּינַיִם רְחוֹקִים,
מוּל רֹבַע יְהוּדִי
פָּרִיץ אֶחָד חֲנוּת הֵקִים       
הַרְחֵק, בִּרְחוֹב צְדָדִי
וְלֹא שָעָה לִתְּחִינָתָם                                                                      
אֲשֶר אֵלָיו הֵרִיץ                                                                                                    
רֹאש עֲדָתָם, רַבֵּנוּ תָם        
שֶסָּח לוֹ לַפָּרִיץ
אֶת מִשְאַלְתּוֹ, שֶחֲנוּתוֹ
שֶל פָּאן זֶה תָעֳבַר           
אֶל רֹבַע זֶה, בּוֹ עֲדָתוֹ
שוֹכֶנֶת מִשֶּכְּבָר
כָּךְ שֶגַּם הֵם יִהְיוּ קוֹנֵי
סְחוֹרוֹת אוֹתָהּ חֲנוּת
הָרְחוֹקָה מִנֶּאֶמְנֵי  
מִצְווֹת הָרַבָּנוּת
(בָּהּ לֹּא יִקְנוּ, מִתּוֹךְ צִיּוּת
לְכָל דִּינֵי כַּשְרוּת
שוּם דִּבְרֵי-אֹכֶל,  רַק צִיּוּד
שֶאֵין בּוֹ הִתְפַּשְּרוּת
עִם חֵטְא שֶל אֲכִילַת טְרֵפוֹת
כְּלוֹמַר מִינֵי סִדְקִית)
וְזֶה, בַּעַל הַ"תּוֹסָפוֹת"
לְרַשִ"י, אָז הִפְקִיד
בִּשְמוֹ, שֵם כְּבוֹד רַבֵּנוּ תָם
רֹאשָהּ שֶל עֲדָתוֹ
אֶת עֲתִירַת בַּקָּשָתָם
שֶל בְּנֵי צֹאן מַרְעִיתוֹ
בִּידֵי הַפָּאן, פָּרִיץ זוֹעֵם
וּנְטוּל כָּל רַחְמָנוּת
שֶהוּא, לִתְחוּם מְגוּרֵיהֶם
יַכְנִיס אֶת הַחֲנוּת.
 
אוּלָם הַפָּאן, אוֹתוֹ פָּרִיץ
דָּחָה אֶת מִשְאַלְתָּם
שֶכָּאָמוּר, אוֹתָהּ הֵרִיץ
אֵלָיו רַבֵּנוּ תָם
 
(המשך ישיר של הבית החותם את העמוד הקודם, בלי שוּרת רווח)
הוּא בַּעַל "סֵפֶר הַיָּשָר"
וְרַק אַחַר מוֹתוֹ
שֶל הַפָּרִיץ הָיָה אֶפְשָר                                                                   
לַחְמֹל עַל עֲדָתוֹ    
הַמְּכַתֶּתֶת אֶת רַגְלֶיהָ
דֵּי בְּמִסְכֵּנוּת
מֵרֹחַק רֹבַע מְגוּרֶיהָ
עַד אוֹתָהּ חֲנוּת.
 
                                                                                                                                       אֲבָל שֶלֹּא כְּפִי שֶדָּחָה     
                                                                                                                           אָבִיו אֶת תְּחִינָתָם,
יָצָא יוֹרְשוֹ בְּהַבְטָחָה
לִכְבוֹד רַבֵּנוּ תָם
כְּמִין בָּלוֹן עָף בָּאֲוִיר
שֶאֶת אוֹתָהּ חֲנוּת
בְּרֹב חַסְדּוֹ הוּא יַעֲבִיר
מַמָּש בַּהִזְדַּמְּנוּת
הָרִאשוֹנָה בְּהֵעָנוּת
לְהַפְצָרוֹתֵיהֶם
                                                   תּוֹךְ מִקּוּמָהּ שֶל הַחֲנוּת
                                                   בִּתְחוּם מְגוּרֵיהֶם.
 
וְכָל שוֹטֵי עֲדַת הָרַב
שֶדְּבַר אוֹתוֹ פָּרִיץ
לְאָזְנֵיהֶם כָּל-כָּךְ עָרַב
פָּצְחוּ מִיָּד בִּשְפְּרִיץ
שֶל קוֹמְפְּלִימֶנְטִים, יְדִידַי,
וְאַשְלָיוֹת-חֲלוֹף
שהֻרְעֲפוּ מֻקְדָּם מִדַּי
עַל רֹאש מְשִיחַ-בְּלוֹף
כִּי לֹֹא מִצֶּדֶק וְחֶמְלָה
dealנֵאוֹת הַבֵּן לַ-     
שֶבּוֹ רְצוֹן רַב תָּם נִמְלָא
וּכְבוֹד הַפָּאן יַגְדִּיל
אֶת קְלִיֶנְטוּרַת חֲנוּתוֹ
בְּעוֹד מְאוֹת קוֹנִים  
וְאֶת גִּדּוּל הַכְנָסָתוֹ
יַכְפִּיל עֶשְׂרוֹת מוֹנִים,
כִּי אִם כְּפִי  שֶ סּ וֹ חֵ ר  גּוֹרֵס
מִקְסוּם רִוְחֵי שָלָל
אַקְט זֶה יוֹעִיל לָאִינְטֶרֶס
שֶל הַפָּרִיץ הַנָּ"ל
כִּי כְּשֶלְּשוֹן רַב תָּם בְּלִי חַת
עַל הַפָּרִיץ הֵלִינָה
שֶבְּלִי הוֹן-זִ'יד רִוְחוֹ יִפְחַת
עָט זֶה עַל טְרַמְפּוֹלִינָה
 
 
(המשך ישיר של הבית החותם את העמוד הקודם, בלי שוּרת רווח)
שֶהִקְפִּיצַתְהוּ חִיש אֶל רוּם
הַ-promise, כְּנִסּוּי
שֶל כָּל קַמְפֵּין-בְּחִירוֹת עָרוּם
שֶאֵין לוֹ שוּם כִּסּוּי
וְאִיש בּוֹ לֹא עוֹצֵר בְּ"הוֹיְס"
כְּשֶ"דִּיוֹ" שֶל פָּרִיץ
נוֹעַד לִזְכּוֹת בַּ-Jewish voice
בּוֹ הַפָּרִיץ מֵרִיץ
אֶת integrating הַקּוֹלוֹת
שֶבּוֹ הוּא מְצַפֶּה
לְ- ratingהַבְטָחוֹת קַלּוֹת
שֶל אִיש קַלְפֵּי קַל-פֶּה
וּבְלִי לִנְצֹר אֶת הַנִּצְרָה
שֶל הַבְטָחוֹת-הַשָּוְא
מיד תָּקַעַ בַּחֲצוֹצְרָה
שֶל trumpet הַכָּזָב
כְּשֶעַל הַבְטָחָתוֹ הוּא שָב
בְּ-cuning בַּר-קְיָמָא
בְּלִי שֶלְּרֶגַע קָט חָשַב
בְּעֶצֶם לְקַיְּמָהּ...
 
וְאָז, כְּשֶחֲסִידֵי הָרַב שֶמִּהֲרוּ לַחְגֹג
אֶת נֹפֶת דִּבּוּרָיו שֶל גּוֹג, מָגוֹג וְדֶמָגוֹג
גִּלּוּ כִּי כְּבוֹד הַפָּאן שֶלֹּא נָתַן לָהֶם חִזּוּק
בִּמְקוֹם קִיּוּם הַבְטָחָתוֹ תָקַע לָהֶם חָזוּק,
שָאַל נָבוֹךְ וּקְדוֹרָנִי
רַבֵּנוּ: "אַלְלַי,
כְּלוּם לֹא הִבְטַחְתָּ, אֲדוֹנִי,
לְהַעֲבִיר אֵלַי
אֶת חֲנוּתְךָ זוֹ הַפְּרִיצִית
קֳבָל כָּל הָאֻמָּה,
מָה שֶבְּלֵב עַמִּי הִצִּית
זִיק שֶל תִּקְוָה חַמָּה? "
 
-"כֵּן," סָח הַפָּאן בְּהִשְתַּדְּלוֹ                                                                                    
שִׂיחָה זוֹ לְסַיֵּם,                                                                                                     
"הִבְטַחְתִּי הַבְטָחָה, אַךְ לֹא                                                                        
הִבְטַחְתִּי  לְ קַ יֵּ ם."
 
כָּךְ שֶמִּבְּלוֹף שֶלַּיְּהוּדִים פָּרִיץ כְּפַח מַטְמִין
לְשוּם אִידְיוֹט אָסוּר לִהְיוֹת מִין פֶּתִי מַאֲמִין
וּכְבָר בְּיִידִיש לֶקַח זֶה רָמוּז וְגַם גָּמוּז:
"הַבְטוּחֶעס אִיז אוֹיְף תּוּחֶעס" (קְרִי: שָוְיָן מֵאָה עַכּוּז...)