פרידה קאלו

פרידה נולדה בשנת 1902 לאב צלם ממוצא יהודי גרמני, ולאם מקסיקנית ממוצא אינדיאני.

היא היתה אחת הנשים המרתקות בעלת כח משיכה ממגנט.

במשפחה בה נולדה היתה פתיחות רבה ונטיות בוהמיות, היא שילבה את הנטיות הבוהמיות של אביה  ואת שמרנותה של אימה.
הביוגרפיה שלה הוא סיפור מרתק, גם אהבותיה לגברים כל כך שונים כמו אוסמן מגוצ'י וליאון טרוצקי.

קשריה למפלגה הקומוניסטית אהבתה לפולקלור המקסיקני ותשוקתה לדרמטי ולראוותני.

קאלו נולדה אל תוך המהפכה המקסיקנית, העם מאס והתקומם נגד הרודן פורפריו דיאס, לאחר המהפכה החלומנשבות רוחות של רנסנס תרבותי, תקופה זו הפכה את קאלו למרדנית ומהפכנית,

היא נישאה מתץוך אהבה גדולה לדייגו ריביירה, גם הוא היה אמן, חייהם היו סוערים, פרידות וחזרות ופעמיים נישואין וגירושים, הוא היה גבר אשר לא וויתר על האגו, כריזמטי, הוא האפיל עליה וקידם את שמו על חשבון המוניטין שלה, הוא היה מבוגר ממנה בעשרים שנים, זו הסיבה שבחייה נחשבה לאמנית שולית, רך אחרי מותה התפרסמה ונחשבת עד היום מושא להערצתם של רבים מחובבי האמנות בעולם.

היא חייתה עם בעל בוגדני ומתעמר, אומרת היא עברתי שתי תאונות בחיי, נדרסתי על ידי מכונית שהתנגשה בחשמלית והתאונה השנייה היא דייגו.

יש בה תעצומות נפש כבירות, המובעות בציוריה בעוצמה רבה, מלווה בצבעים  נועזים.

בשנת 1938 הציגה את תערוכתה הראשונה, בסדרת עבודות איפה נמצא האני שלי? סדרת עבודות הבוחנת את המעבר מילדות לנשיות, ציוריה נושאים מסר של כאב.

לרב ציירה את הפורטרטים של עצמה, על כך אמרה היא , מכירה אני את עצמי הכי טוב לכן יש לי הרבה ציורים עצמיים.

בציוריה לא ניסתה לייפות את עצמההדגישה את גבותיה המחוברות והעבות את חתימת השפם בפניה, כאילו בהתרסה אמרה מוזר הוא גם  יפה.
ציירה היא תמונות משפחתיות, את אביה , ציור שלה ושל בעלה, אשר נראה גבר שמן בעל מבט זחוח ומשהו דוחה. ציור מדהים שלה הוא "נוכחת נפקדת"הפורטרים של קאלו המדיה בה השתמשה  להעברת חוויות אישיות רגשיות ואנושיות  שעברה.

קאלו ניסתה להרות אך מאמציה היו לשווא, מחקרים אומרים שהיא הרתה פעמיים, ובתי הפעמים החליטה להפיל את הוולד.סברה כי הילד ירחיק ממנה את האמן האגוצנטרי  לתמיד.

לאחר מריבות גדולות בינה לבין בעלה, ציירה כמה מהציורים הטובים שלה.

היא חייתה בתקופתם של פיקאסו ודלהי.

היא נפטרה בגיל ארבעים ושבע, בשנת 1954, לאחר מותה זכתה בפרסום רב, עבודותיה מוצגות במוזיאונים רבים, ויצירותיה נמכרות בסכומים העוברים את המליון , עבודותיה מייצגות אאמנות מודרנית מקסיקנית, אך גם את התרבות של תושבי מדינתה.

לאחר מותה הפכה ממשלת מקסיקו את הבית בו נולדה וגדלה למוזיאון הנושא את שמה.