ימי-הביינים כבר כאן-כתב פרופ יוסי גמזו
יוסי גמזו
יְמֵי-הַבֵּינַיִם כְּבָר כָּאן
"יְמֵי-הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים... הֲשָמַע לְבַבְכֶם בַּלַּיְלָה
הֵד-מַתְמִיד וְרָחוֹק וָרָע - צִפָּרְנַיִם מְגָרְדוֹת בַּמַּחֲשָךְ - ?
זֶה דְרָקוֹן יְמֵי-הַבֵּינַיִם מְגָרֵד לְנַשֵּל קְלִפָּתוֹ - - - "
(זלמן שניאור: "ימי-הביניים מתקרבים")
כַּמָּה תָמִים נִרְאֶה הַיּוֹם שִירוֹ שֶל שְנֵיאוּר שֶהִקְדִּים
אֶת הַשּוֹאָה שֶשּוּם שִירָה לֹא תְכִילֶנָּה
וְעַד כַּמָּה הוּא אַקְטוּאָלִי גַם הַיּוֹם כְּשֶשּוּב שוֹקְדִים
הָאַנְטִישֵמִים שֶשָּׂרְדוּ מֵאָז עַד הֵנָּה
עַל חִלּוּלֵי בָּתֵּי-קְבָרוֹת יְהוּדִיִּים, עַל פִּגּוּעִים
בְּבָתֵּי-כְּנֶסֶת בַּתְּפוּצוֹת וּבָתֵּי-סֵפֶר
וְעַל בִּיבֵי מַשְׂטֵמָתָם שֶל הַגְּרוּעִים שֶבַּגּוֹיִּים
מוּל עוֹף-הַחוֹל הַיְּהוּדִי שֶקָּם מֵאֵפֶר
וְעַל אַפָּם וַחֲמָתָם, כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּנִים
כָּאן מְדִינָה הֵקִים לְעֹז וּלְתִפְאֶרֶת
כְּשֶהַקִּנְאָה וְהַשִֹּנְאָה גוֹבְרוֹת בָּהֶם אֵינְסְפוֹר מוֹנִים
וּבֵין רִשְעָם וְשִׂגְשׂוּגָהּ תְּהוֹם נִפְעֶרֶת.
הֵם מוּכָנִים הָיוּ בְּרֹב חַסְדָּם, בְּעוֹד תִּמְרוֹת עֲשַן
הַמִּשְׂרָפוֹת תִּמְּרוּ לַשַּחַק הָאֵירוֹפִּי
לַחְמֹל עָלֵינוּ כְּשֶאוֹתוֹ חֲזוֹן-שִיבַת-צִיּוֹן יָשָן
פִּתְאֹם מֻמַּש בִּמְקוֹם לִהְיוֹת חֲלוֹם אוּטוֹפִּי
אוּלָם כְּכָל שֶהַחֲלוֹם הַזֶּה הָפַךְ לִהְיוֹת עֻבְדָּה
וְהִתְעַקֵּש לֹא לְבַקֵּש רְשוּת לִצְמֹחַ
כִּי כָּךְ אוֹ כָּךְ הוּכַח שֶאִם רָצִינוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה
צֹרְפוּ סוֹפְסוֹף קִנְאָה, שִׂנְאָה וְצָרוּת-מוֹחַ
גַּם בַּנַּצְרוּת גַּם בָּאִיסְלָאם וְהַצֵּרוּף הַזֶּה הֻסְלַם
בָּאַנְטִישֵמִיּוּת שֶל פּוֹסְט שוֹאָה – שֶמָּה הִיא
אִם לֹא הֵדָם וּבְנֵי-הֵדָם שֶל אֹפֶל עֲלִילוֹת-הַדָּם
וּזְדוֹן שוּבָם שֶל מַחְשַכֵּי יְמֵי-בֵּינַיִם.
אַךְ לֹא רַק בֵּין אוֹתָם עוֹכְרֵי עַמֵּנוּ לֹא חָלְפוּ עֲדַיִן
יְמֵי-בֵּינַיִם אֵלֶּה אֶלָּא, לְבָשְתֵּנוּ, גַם בֵּינוֹת
מִעוּט חָשוּךְ שֶל חֲרֵדִים שְטוּפֵי-מוֹחוֹת וְצָרֵי-עַיִן
הַלְּהוּטִים אֶת הַטּוֹבִים שֶבְּמִגְזָר זֶה לְגַנּוֹת
וְשֶבְּחַג פּוּרִים הָאַחֲרוֹן, בְּמַשְׂטֵמָה פָנָאטִית
תָּלוּ בֻּבּוֹת בִּדְמוּת חַיָּלֵי צַהַ"ל בְּנֵי אוֹׂתָהּ עֵדָה
שֶדַּוְקָא הֵם, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, הִנָּם דֻּגְמָה סִימְפָּאטִית
הַמְּעוֹרֶרֶת כָּאן כָּבוֹד וְהִזְדַּהוּת וְאַהֲדָה.
וְאִם לֹא דַי בְּכָךְ צָץ רַב יְמֵי-בֵּינַיְמִי וְצָרוּחַ
שֶפֶּתַע גָח כְּשוֹר נַגָּח בְּאַשְמוֹת-הֶבֶל שִקְרִיּוֹת
בּהַמְחִישוֹ כֵּיצַד יִגְאָל הוֹפֵךְ כָּאן לְ יִ גְ עָ ל גַּס-רוּחַ
שֶלֹּא מַחְמִיץ צַ'אנְס לְהַשְמִיץ צִבּוּר בָּנוֹת חֲרֵדִיּוֹת
הַמִּתְגַּיְּסוֹת אִם לַשֵּרוּת הַלְּאֻמִּי וְאִם לְצַהַ"ל
דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַכָּרָתָן אֶת צִוּוּיֵי הַהֲלָכָה
הַמְּחַיְּבִים לֹא רַק כָּל אִיש, גַּם כָּל אִשָּה, בְּצַו מִמַּעַל
לִתְרֹם חֶלְקָהּ לִמְדִינָתָהּ בְּלֵב שָלֵם וּבְשִׂמְחָה
כִּי בְּלִי סְמִיכָה לְרַבָּנוּת אוֹתָן בָּנוֹת זוֹכְרוֹת עֲדַיִן
אֶת שֶאוֹמֵר סֵדֶר נָשִים שֶבַּתַּלְמוּד וּבַגְּמָרָא
שָם, בַּמַּסֶּכֶת בָּהּ כָּתוּב בְּרוּרוֹת ("סוֹטָה", פסוקים ח', ז')
הֵן בְּלָשוֹן חַד-מַשְמָעִית וְהֵן בְּהַדְגָּשָה בְּרוּרָה
כִּי בְּמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה חוֹבַת גִּיּוּס לַכֹּל יֶשְנָהּ
וּבָהּ "הַכֹּל יוֹצְאִין" לְשֵם הַצְלָחָתָהּ
כְּפִי שֶאוֹמֵר סֵדֶר "נָשִים" שֶבַּתַּלְמוּד וּבַמִּשְנָה,
"חָתָן מִתּוֹךְ חֶדְרוֹ, כַּלָּה מִחֻפָּתָהּ."
כָּךְ שֶאוֹתָם הַמִּתְיַמְּרִים לִהְיוֹת דּוֹבְרָיו שֶל אֵל עֶלְיוֹן
בְּשֵם בּוּרוּת יְמֵי-בֵּינַיְמִית חֲשוּכָה
לֹא רַק עוֹשִׂים פְּלַסְתֵּר גָּמוּר כָּאן אֶת מִצְוַת הַהִגָּיוֹן
כִּי אִם סוֹף-סוֹף גַּם אֶת מִצְוַת הַהֲלָכָה.
על המצב היום. נכון מאוד.