גרניקה
בספרד של שנת 1930 הגיעה לקיצה הדיקטטורה של מיגל פרימו דה ריברה .
רבים המתינו לממשלה דמוקרטית, היו שחשבו שהיד הקשה של הפשיזם דרך נכונה להיחלץ מהמשבר הקשה של שנות ה-30.והיו כאלה ששחשבו שהמרקסיזם יוביל לעולם טוב יותר.
ארבעה גנרלים קיצוניים שמרנים ובראשם מנהיג הנקרא פרנסיסקו פרנקו בן ה-44 ממדיו הצנומים וקומתו הנמוכה לא עוררו רושם רב, אך אמונתו היתה מוצקה, התמזגו בו רהיטות ממוקדת, עם תשוקה חזקה לזרוע פחד. הגנרלים שלו חשבו שבכדי לתפוס את השלטון יצטרכו התנגשות אלימה אחת או שתיים הם התבדו.
ספרד כולה נסחפה לתוהו ובוהו אלפי חיילים ואזרחים מצאו את מותם, בשדות וברחובות הערים, הופגזו נשרפו ונבזזו , תוך שבועות ספורים הפכה למלחמת אזרחים נוראית. האדמירל הגרמני וילהלם קנאריס היה ראש השירות החשאי ,שכנע את היטלר כי ספרד תהפוך למאחז פשיסטי, אם המורדים יקבלו סיוע צבאי.
הנאצים התחייבו לספק לכוחותיו של פרנקו, 20 מטוסי תובלה, 6 מטוסי קרב, ומוסוליני הבטיל לשלוח תריסר מפציצים כבדים, בסיוען של גרמניה ואיטליה הצליחו המורדים להשתלט במהירות על ערים רבות. הגנרל הוגו פון שפרל מפקד הכוחות הגרמניים בספרד, דיווח לברלין שפרנקו ואנשיו אינם יודעים להפעיל צוותות קרקעיים , פרנקו הוא חייל מן ה-119 והנצחון יהיה חייב להתבצע מן האוויר. הוא הוסיף שמלחמתו של פרנקו לא תוכרע ללא הסיוע מגרמניה ואיטליה.
הבסקים הם אנשים מאד אמיצים כשהחלהמלחמה החליטו הבסקים בהנהגתו של חוזה אנטוניו גבר כריזמטי בן 32, הוא אגר נשק עם אנשיו למאבק בפרנקו ובמורדים.הוא נשבע בענווה אל מול האל, אני נשבע למלא את חובתי באמונה לא נתן לגרניקה ליפול.הכוחות הגרמניים בספרד זכו לכינוי "לגיון הקונקורד"
פיקאסו באותה עת כיהן כמנהל כבוד של מוזאון הפרדו, הוא צייר ורשם בהשראתם של ולאסקז, אל גרקו, וגויה,.
מ-50 מדינות בעולם הגיעו מתנדבים לספרד כדי לתמוך ברפובליקנים.
כאשר נפגע מוזיאון אל פרדו מפגזי ארטילריה, בנסיונם לכבוש את מדריד, האוצרות הלאומיים של פרדו אוחסנו בתוך משאים מאובטחת, הם נועברו למוזיאון האמנות המחוזי בוולנסיה.
פיקאסו בז לפרנקו הכיר את מזגו ואת אלימותו, הוא עורר סלידה בצייר, כאשר פרץ צבאו של פרנקו ןאתו 9 גדודי חיילים שסיפק מוסוליני לעיר מלגה עיר הולדתו של פיקאסו.הגיב במרירות ובזעם רב.
המורדים הפכו את העיר לעיי חורבות, הוא כתה את השיר בכיים של ילדים בכיין של נשים, בכיים של ציפורים וכן הלאה... הוא ייצר סידרה של 18 תמוןנות של שני גליונות ענקיים ובמרכזו פרנקו כמפלצת.
בניגוד לספרדים שנלחמו על ביתם, המתנדבים הרבים נלחמו בפשיזם ובפחד להשתלטותו.
גרמניה העמיקה לספרד את עוצמתה הצבאית ואת פקחותה האסטרטגית, בשנת 1937 סייע לגיון הקונדור הגרמני להשתלט על רב חלקי ספרד.
מאמציהם של הפשיסטים היה עכשיו להכניע את הבסקים הבלתי נכנעים.בליץ קריג הגרמני הוכיח עצמו כיעיל להחריד, איש לא צפנה את ההפגזות הפתאומיות, של לגיון הקונדור , במשך 3 ימים הפגיזו מן האוויר, הבסקים נהדפו לכיוון בילבאו, הסבו אבידות כבדות למורדים, הגרמנים ניסו לשבור את רוחם וכוחם של הבסקים, הגנרל הגרמני שפרל אשר היטלר בינה אותו האלים ביותר, שיגר עול 3 טייסות של מפציצים ומטוסי קרב.
הגנרל פרנקו רצה מאד לזכות בתואר "קאודיו" המקבילה לתוארים הפיהרר או הדוצ'ה, הוא רואיין על ידעתונאי אמריקאי, ג'יי אלן, הוא אמר שיציל את ספרד מהמרקסיזם, אלן השיב בספקנות תיאלץ לירות במחצית ספרד, הוא אמר בחיות יהא המחיר אשר יהא.
לויננט רודולף פן מורו הטייס המנוסה ביותר, הגיע ל-8 ק,מ מדרום לגרניקה.העיר בעלת 7000 תושבים, השתרעה מסביב לעמק ירוק מיוער רחב ומדהים בין ההרים גגות הרעפים האדומים הבריקו בשמש של אחה,"צ זה היה יום שוק. המטוס טס בגובה נמוך, כאשר התקרב לתחנת רכבת הטיל 12 פצצות הדף של 50 ק"ג , הם נפלו צמוד התפוצצו בבת אחת כאשר פגעו בככר שטופת שמש ובאדמה התמימה.
בגרניקה באותו יום היו אנשים רביםפ בחוץ, ראינו מטוס מתקרב טס בגובה נמוך אשנים נבהלו והחלו לברוח, הכל מסביב התפוצץ, עשרות בתים נמחקו, אחרי המטוס הראשון הגיעו רבים אחריו, המשיכו להטיל פצצות ללא רחם, רצנו ללא מטרה, גרניקה נהרסה, הזעקות הנוראיות, הפעולה נמשכה 3 שעות, מטוסי קרב ריקים שבים לבסיסם לחימוש ותדלוק, וחוזרים וממשיכים, האנשים הנותריםהביעו קהותחושים, ותדהמה עיניהם נעוצות בגרניקה המחוקה. כמה מאתנו הצליחו להגיע למקלט היינו דחוסים על סףחנק, שקט מפחיד שרר, פרט לזעקות רחוקות, עשן שחור סמיך, ריח חומרי הנפץ, וצחנת המוות, האוויר היה ספוג בריח הגיהנום, זה היה תופת.
ביום ד' ראה פיקאסו וכל פריזאי שיצא לשדרה, את הידיעה מפציצים גרמניים השמידו לחלוטין את העיירה גרניקה. העיר הבסקית העתיקה ביותר, ומרכז תורשתם התרבותית, הושמדה אתמול כליל על יד מטוסיהם של היטלר ומוסוליני. הם רדפו אחרי נשים לילדים שנמלטו באימה, המשורר האנדלוסי הנודע גרסיה לורקה אשר נרצח חודש לאחר שהחלה המלחמה, האומה היחידה שבה המוות הוא תופעת טבע.
פיקאסו החל לצייר את גרניקה בזעם נוראי, 200 שעות השקיע בבד הענק, וכ-100 שעות נוספות ל-50 רישומים, ביצירה גרניקה ניתן לראות באופן בוטה עולם של ייאוש שבו המוות שוכן, בכל מקום נמצאים הפשע בכאוס, ההרס, האסון אלים יותר משטפון, מברק, מהוריקן, העכל עויין ובלתי נשלט, זעקות קורעות לב של בני האדם, על אכזריותו של האדם.
פיקאסו מצייר באופן מהימן את האמת הוא לא נכון רק כציור, הוא יותר נכון כהיסטוריה.
ספרד של 1968 30 שנה לאחר המלחמה לא פסקו האיומים, המעצרים, העינויים, המאסרים של אמנים ואינטלקטואלים, גירושים היו תהליך קשה, הפגנת חיבה בפרהסיה היה טאבו, הפגנות טואטאו תוך דקות, מורים ופרופסורים נאלצו ללמד לפי מערכת נוקשה ומוכתבת היטב.
בקשר ליצירה עצמה היו חילוקי דעות מכל קצווי הקשת, ברבות השנים רבים היו תמימי דעים שזו יצירת מופת, הוגדרה כהמרה מבריקה של מודעות חברתית, לאמנות רבת עוצמה ורגש, היא היתה זעקה אילמת של אימה מוגבר בזכות רוח הגאונות.
היצירה נדדה בעולם היתה ב-4 ערים בסקנדינביה, פיקאסו לא רצה שהיא תגיע לספרד רק לאחר שיהיה שם משטר דמוקרטי, היא היתה בפריז בלונדון, המשיכה לנדוד לניו יורק למוזיאון מומה בתערוכה הוצגו 64 יצירות של האמן, מליוני אנשים צפו בה, השבילם היצירה הפכה לאגדה.
השליט הזקן החל להאמין במיתוס, הוא ופיקאסו היו אויבנם מרים, אחרי חרם של שנים רבות ביקש לראות את גרניקה שבה לספרד בטרם יכלו ימיו.
פיקאסו למרות עושרו העצום לא כתב צוואה, בתאריך 4.4.71 הפקדתי את גרניקה והרישומים הנלווים בידי המוזיאון לאמנות בניו יורק, הם מיועדים לממשת הרפובליקה של ספרד. מומה היה נושא ונותן קשוח, פרנקו לא השתדל לחזור על בקשתו הוא ההוסיף לתעב את פיקאסו ויצירותיו, ויליאם רובין פופסור לתולדות האמנות בקולג' נאבק בממשלתא.הברית מה היה רצונו האמיתי של יקאסו, בנוגע לגרניקה והיכן היא צריכה לשכון, פיקארסט היה אולי ספרדי יותר מכל דבר אחר, מלחמת האזרחים בספרד הצליחה לעורר את זעמו וכושר הבטוי האומנותי שלו שבו פינתה מלחמת השוורים את מקומה, למוות של בית המטבחיים הפכה את אהבתו לספרד לקינה טראגית.
כאשר היה בן 91 לקה בחורף 73 בשפעת חזקה התפשט זיהום לריאותיו, הוא הלך ונחלש נשימתו היתה מואמצת וכתוצאה מזה הוא מת.
ספרד התאבלה על גדול יוצריה, אך גם התבישה שספרדים גדולים עדיין מתים בגולבהוא לא היחידי פבלו קאזאלס גדול הצ'לניסטים בעולם) גם הוא לא חזר לספרד .
נ.ב. על כשרונו של פיקאסו אמר מי שאמר יכו היה להציג סבל רב יותר בראשו של סוס מכפי שהציג רובנס בצליבה כולה.
היי מבורכת, על כתיבתך ערך זה. הוא מאד קרוב לקורה בעולמנו היום.
שבוע טוב וחג שמח.
מה שמיחד את מלחמת האזרחים בספרד ממלחמות אחרות [עד אוה תקופה] היה המאבק בין הקומוניזים אשר תפס חזק ובין הפשיזים אשר צבר כח בהנהגתו של היטלר המלחמה עצמה היתה מעבדה לכלי מלחמה ושיטות מלחמה אשר שימשו את גרמניה איטליה ורוסיה
אנשים באירופה ובעולם החדש לא ידעו ממש מה הוא קומוניזים, לאחר המהפכה אשר היתה אמורה לפרוץ בגרמניה [בגרמניה היה פרולטריון חזק ומאורגן לעומת רוסיה אשר היתה ארץ חקלאית עם תעשיה מצומצמת] ופרצה ברוסיה. רוסיה הסתגרה בגבולותיה והעולם לא ידע או האמין כי המשטר הסוביטי הוא אחיו התאום של המשטר הנאצי, וספרד נקרעה לגזרים...