יפן

יפן ארץ של ניגודים, מסורת עתיקה לצידם של חיים מודרניים, יפן היא אולי היא הארץ המודרנית ביותר בעולם, גורדי שחקים, מרכזי קניות מפוארים, תעשייה מתוחכמת, רובוטיקה ראשונה בעולם, רמת ההשכלה של תושביה גבוהה, ורמת החיים היא מן הגבוהות בעולם.

תפיסתה של יפן כאקזוטית כללה תמיד סוד אירוטי, הגיישה היפנית הציתה את דמיונם של גברים במערב. כאשר אנחנו משווים את יפן למערב, משווים לרב את יפן של פעם למעאב של היום.

דברים שנחשבו כבלתי אפשריים ביפן בעבר, כמו דמוקרטיה פרלמנטרית, פמניזם, גורדי שחקים, שתיית בירה ומשחקי כדורגל התקבלו בהתלהבות.

כמו שהיהודים למדו כי להיות שונים זה חרב פיפיות, ביפן גם השוני יכול לעורר הערצה אך גם מוליד חשדנות ועוינות.
היפנים רצו להיראות כאחת המעצמות המתקדמות בעולם, נהגו להיעלב כאשר אנשים מן המערב לא הבחינו בינם לבין הסינים והקוריאנים, לא יכלו לקבל את תורת הגזע המערבית, המתייחסת לגזע הצהוב כאל מקשה אחת.
על מנת להבין את היפנים צריך להבין את שפתם, השפה היא בסיס לתרבות, זה מאגר של ערכים, התייחסויות והשקפות.

למרות כל הפעילות הדתית יפן היא אחת הארצות החילוניות ביותר בעולם, איןבה מימסד דתי, איש אינו יודע מה דתו של ראש הממשלה, של שרים או פקידים בכירים.איש אינו מתענין בכך, הדת אינה משפיעה על חיי היומיום ואינה פולשת לתחומים שונים כמו בארצות אחרות.

ביפן יש שתי דתות מרכזיות, השינטו שהיא דת הטבע הקדומה, והדת הבודוהיסטית שהגיעה מסין דרך קוריאה. שתי דתות נוצריות  בית שלום ומקויה מצטיינות באהבה עזה לעם היהודי ולישראל, קיים הבדל פוליטי ביניהן המקויה לאומית יותר ותומכת בארץ ישראל השלמה, בית שלום מתרחקת מפוליטיקה והיא יותר פציפיסטית, בניגוד לארצות שונות באסיה ובאירופה רבוי הדתות ביפן אינו יוצר פיצול חברתי או מדיני, היחס הנינוח של היפנים אל הדת ויכולתם להשתייך לכמה דתות בו שמנית, יוצרים פלורליזם דתי ללא מתח דתי.

המודעות לעונות השנה חזקה בתרבות היפנית, כל עונה פרחיה צליליה  צבעיה וטעמיה. האביב על פריחת הדובדבן, והסתו על השלכת האדומה נחשבים לעונות היפות ביותר. לא רק השירים משתנים מעונה לעונה   גם התמונות המאכלים והבגדים.

מה נשאר בימינו מן הצמצום והאיפוק בטוקיו דומה נותרה המסורת של הגודש מהצמצום. אך האיפוק והצמצום לא נעלמו, זה מתבטא בנימוס המאפיין את התנהגותם ובהצטנעות הנובעת ממנו. עשירים אינם מפגינים את עושרם, חכמים אינם מפגינים את חוכמתם ,בני זוג אינם משבחים את ילדיהם והישגיהם, זה נדיר.

הזנות ביפן הוצאה מהחוק בשנת 1957, היא קיימת באופן בלתי חוקי, ומנוהלת בידי העולם התחתון "היאקוזה" לאחרונה התפתחו צורות זנות חדשות של עקרות בית אשר יש להן זמן למכביר, הבעל חוזר מאוחר, לאחר בלוי עם ידידיו או  עם מארחת במועדון לילה, ישנן נשים המתנקמות בבעליהן ומקיימות יחסי מין תמורת שתלום.

ברובע רופונג ושיבויה מרוכזים מועדוני לילה, בין המארחות נמצאות גם ישראליות יופיין והתנהגותן הפכו אותן למבוקשות.

הגיישות העניקו את הנופך הרומנטי, ואת חווית החיזור לגברים האמידים, סיפקה הגיישה את האווירה הקלילה והחושנית, כיום מוסד זה נמצא בירידה, עקב המחיר הגבוה, כיום זול יותר ופשוט יותר לגבר היפני  לבלות במועדוןלילה עם מארחות, מאשר בבית תה עם גיישות.

היפנים מביעים תודה בכל מקום, באוטובוס מודה הנהג לכל נוסע העולה ויורד, בעל בית הקולנוע מודה לצופים  היוצאים מן האולם, במסעדה כל הצוות מברך במקהלה את הנכנסים והיוצאים, יפן היא חברה מחמירה בקשר לשירות ופינוק הלקוח.

היפנים והישראלים נראים כשני קטבים מנוגדים, היפנים הם עם מאופק, המתאפיים הרגישות אסטטית, מאידך הישראלים עם דברן עצבני, בעל דת מונותאיסטית ומסורת פולמוסית, שסבל מרדיפות והתקיים רב תודותיו בין אומות אחרות, אך ישנם מכנים משותפים לשני העמים העתיקים בעלי רציפות היסטורית מרשימה שהפתיעה את העולם פעם אחר פעם בחיוניותם, היהודים נחשבים לעם הספר, בגלל דבקותם רבת השנים בכתיבה ובקריאה, יפן וישראל כיום הן מעצמות ספרותיות, מתקיי מת בהן ספרות עניפה, והם מתורגמים לשפות רבות.


מלחמת העולם השניה היתה האסון הגדול של היהודים והיפנים, ביפן נהרסו עריה הירושימה ונגגאסקי בפצצות גרעיניות, ושליש מהם היהודי הושמד בשואה, האחריות לאסונות היתה שונה, יפן היתה צד לוחם, ביצעה מעשי זוועה, ולחמה בעקשנות, היהודים לא תקפו איש, השואה שניחתה עליהם היתה על אדיאולוגיה נאצית גזענית שראתה בהם אוייב של המין האנושי.

הלקחים שהיפנים והיהודים היו הפוכים, היפנים ייחסו את אסונם להסתמכות יתר על כח צבאי וכיבושים,הלקח שלהם היה פציפיסטי והסיסמה לא עוד הירושימה, היהודים ייחסו את אסונם להיותם חלשים וחסרי מגן והסיסמה לא עוד אושוויץ, לא עוד הליכה כצאן לטבח ללא כח מגן משלהם. בזמן שהיפנים החליטו שעלהים לוותר על כח צבאי, הסיקו היהודים כי עליהם לטפח כח צבאי,היפנים הפכו לאומה של אנשי עסקים, הנרתעים מפעולות צבאיות, לעומתם היהודים שנודעו כאנשי עסקים  הפכו לאומה של לוחמים המחשיבים את הבטחון יותר מאשר את הכלכלה.


לאחר שיפן תקפה את פרל הארבור בדצמבר של שנת 1941, תוך פחות משעתיים השמידה יפן  את הכח האמריקאי האדיר באוקיינוס השקט, זו היתה השגיאה הגדולה ביותר שעשתה יפן אי פעם.


יחסם של היפנים למלחמות דומה ליחסם לאסונות טבע, היפניחם סלחו לא.הברית אך היא לא סלחה. במלאת חמישים שנה להתקפת היפנים על פרל הארבור הם ביקשו להשתתף בטקס, בעיני האמריקאים נראתה הבקשה חצופה ונדחתה על ידם.

החברה היפנית אינה מלגלגת עוד על נשים רווקות, כפי שהיה בעבר, רווקות רבות מעדיפות מצב זה על פני מצבה של האשה הנשואה, המכניסה את עצמה לסד של עבודות, וחובות, משרתת את הבעל ומטפלת בהורין הזקנים.


מעמד האשה ביפן הולך ומתחזק, עדיין לא כיהנה שום אשה כראש ממשלה, אך נשים רבות כיהנו כשרות.

צעירות ממעמד חברתי גבוה, מסתובבות ברחוב הפלטינה המזכיר רחוב פריזאי, מרעיפות הן את רגשותיהן האימהיים לחיות מחמד חמודות, הדבר הבולט אצל הכלבים שהם לבושים ומכבים משקפי שמש, תעשיית חיות המחמד היא אחת התעשיות הפורחות כיום ביפן, ישנו גם ספא, רחצה, עיסוי, תספורת לחתולים ולכלבים, בעיניהם חיות המחמד עדיפות על ילד, קלים לטיפול וזולים לאחזקה.


ולסיכום סקר שנערך בשנת 2003 קבע שתכיפות יחסי המין בין זוגות נשואים ביפן היתה הנמוכה ביותר מבין 28 ארצות.