פומפיי כקפסולת זמן. מבוסס בעיקר על הספר " ימי פומפי האחרונים/בולדוור ליטון

הר הגעש ווזוב
פומפיי נהרסה בשנת 79 לספירה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש ווזוב.  הארוע ההסטורי היה ידוע אך זכה לתשומת לב מחודשת כשהעיר התגלתה  התגלתה בשנת 1748.
הגילוי עורר  עיניין רב. אדוורד ג'ורג' בולדוור ליטון היה  בפומפי ובנאפולי הסמוכה בשנים בשנים 1832-1833. התרשם מאד וכתב רומן המתבסס על המימצאים ועל הידע האנתרופולוגי וההסטורי שהצטבר . הספר היה לרב מכר.  פומפיי היתה "מיני קוסמוס" של האמפריה הרומית ושל תרבות המערב. סקירה קצרה של הדמויות תאפשר לנו להבין טוב יותר את מהלך ההתרחשויות ואת הלך הרוח בעיר בעת ההיא.

פליניוס הזקן  נולד בשנת 24 לספירה הנוצרית מצא את מותו כתוצאה מהתפרצות הווזוב. הוא היה מלומד רומי (יש לבחין בין בני רומי לבין אישים ממוצא יווני שהיחס אליהם היה כאל זרים).
הוא שימש בתפקידים ציבוריים ובשנת מותו "הזקן" היה בן 55 ופיקד על הצי במיסנוס עיר נמל או ליתר דיוק עיירה שהיה בה מעגן  מצפון לנפולי. כעד להתפרצות כתביו משמשים כמקור ידע חשוב להתרחשות-הוא מת מהרעלת הגזים שהתפרצו מההר. 
דיומדס:עבד משוחרר שהתעשר אביה של יוליה שנחזור אליה בהמשך על רקע רומנטי. מעמדו היה  כל ה"סלבריטאים" להגיע לנשפים שערך בביתו.
גלאוקוס:צעיר נחשב ל"חתיך" ועשיר היותו בן אתונה משמעותי מאד מבחינה חברתית.    כתוצאה    ממצבו הכלכלי מראהו ומוצאו עורר יחס אמביוולנטי  שסיכן אותו מאד.
אחרון  שאזכיר בשלב זה הוא קלודיוס המהמר ומחזר של יוליה בעיקר בגלל כספה.
בהמשך נזכיר דמיות נוספות, בינתיים אתנחתא קלה בבית אופיני בעיר.
נכננס לביתו של מידענו גלאוקוס, בית ייחסית קטן אבל מבין היפים בבתי העירבכניסה (עד היום) שלט: CAVE CANEM שמשמעו "זהירות כלב" נכנס לאטריום המפואר מעטר בציורים בצידו גרם מדרגות אל חדרי העבדים שבקומה שניה נעבור לטבליונום משם לחדר ההסבה-חדר אוכל ובו שלוש ספות (טרקלין).
ט.ל.ח. בינתיים זהו המשך יבוא.....