הפרימוס שעשה היסטוריה נעלם כלא היה
סיפור נוסתלגי ליווה את הפרימוס שעמד גאה על ארבעת רגליו כשהוא ניצב על ארון המטבח לצד עשרות אביזרים שהיו בעבר כלי עבודה לנשות המיטבח ועכשיו הם מוצבים למעלה על הארון תיזכורת לימים היפים שחלפו.
לפרימוס היה תפקיד ניכבד בחייה של עקרת בית. ביום הכביסה הוא דלק והרתיח דוד גדול שניצב עליו כשבתוך הדוד מונחים הכבסים ממתינים לשלב הבא. לאחר הרתיחה מונחת גיגית עגולה גדולה לתוכה מועברים הכבסים מהרתיחה ובעבודת כפיים מפרכת שיפשפה אמא את הכבסים עד שהלבינו. וכך ישבה האמא שפופה ובמשך שעות שיפשפה ומירקה את הכביסה עד לשלב הבא. מתחת לברז בחצר הונחה גיגית רחבה ולאחר שהתמלאה במים ניזרקו לתוכה הבגדים לשטיפה ולאחר מכן לתליה על החבל שנימתח לאורך החצר. . וכך עמלה אמא על הכביסה במשך יום שלם, עבודה מפרכת שבסיומה אזל כוחה.
במשך שנים ניצב הפרימוס גאה על ארון אצלי במיטבח יחד עם המיזכרות האחרות.
כולם חשבו שטוב שישנו מישהוא שמוכן לקחת את האלטיזכן שעבר עליו הקלח.
אני אהבתי את האלטיזכן הזה.
בכל פעם שהפעלתי את מכונת הכביסה ניזכרתי בפרימוס ובעבודה המפרכת שעבדו הנשים כאשר כיום בלחיצת כפתור הכביסה מוכנה.
חלפו ימים ושנים והפרימוס היה אביזר ארכיאולוגי ויחד עם זה נוסטלגי.
לא אחת רצו לעשות סדר ולסלק כמה מהאביזרים המשונים.שלא דיברו אל הדור הצעיר.
לפני כחודשיים ערך הבן שחזר להתגורר אצלי,סדר ובין היתר הוריד את האנטיקות מעל ארון המיטבח בטענה שצריך לנקות אותם.
הימים חלפו ואחריהם השבועות והאנטיקות לא חזרו למקומם על הארון. .
לרגע עלה בי הזיכרון וראיתי בדמיוני את הפרימוס בפעולתו. שלחתי מבט מסביבי אולם לא ראיתי את הפרימוס שהיה אביזר בולט בין האנטיקות.
שאלתי וחקרתי ואף אחד לא יכול היה להסביר לי כיצד נעלם פרימוס שאי אפשר היה להעלימו בלי שמישהוא ישים לב לכך.
במשך יום שלם חיפשתי בארונות ובבויידם אולם הפרימוס נעלם כלא היה.
אז אולי מי מכם יודע היכן מתגורר שרלוק הולמס? אולי הוא יוכל להחזיר לי את הנוסטלגיה שהייתה חלק ניכבד בכל בית.
כתוב לפי מיטב המסורת היעקב גרשונית.
ואגב מצאתי את הפרימוס שלך יעקב.
הוא נמצא בארכיון יחד עם עוד אלפי פריטי נוסטלגיה:
חפצים, מילים, מושגים, מוסדות ועוד ועוד.
הכל מאוחסן נגיש וקל לשליפה באתר אינטרנט בשם "נוסטלגיה אונליין".
מומלץ מאד לבקר שם !
הפרימוס היה אביזר שתמיד הזכיר לי את העבודה המפרכת של הנשים בטרם נולדה מכונת הכביסה.
אפילו הנשיא נבון לא יכול היה לשכוח את אותם ימים שהפרימוס היה אביזר חשוב במיטבחה של האישה והזכיר את יום הכביסה בהצגה המשובחת שכתב..
כל אחד שומר בביתו אביזר שמזכיר לו ימים עברו. אצלי הפרימוס היה האביזר הבולט. הייתי נוהג לספר לנכדות כיצד חיו במחצית הראשונה של המאה ה20. בישול בפתיליה. הקרח שרכשנו לשמירה על דברי המאכל כי עדיין לא המציאו את המקרר.
התור של שנים לטלפון של בזק לפני שהוא הפך להיות זמין בכל בית ולפני שנולד הסמרטפון. .
על כל השפע שיש להם כאשר בזמנו הוא לא היה אפילו לעשירים.
על נקודות לרכישת מוצרים בעיקר לחם וביצים..
על כך שהשפע הופך את כולם למקטרים. .
אז הפרימוס דיבר אלי וסיפר לי על הימים האלו שרובנו אינם מכירים .
נוסטלגיה שמאפשרת לנו להיזכר ולהעריך כמה טוב לנו כעת ...ובכל זאת ממשיכים לקטר..
עבורנו שחווינו את התקופה הם תמונה שמאפשרת לנו לחוש את השינויים. .
נסיעה לאמריקה ורק בחלומות ,שארכה כ20 יום עד שנולד המטוס שגומא את המרחק ב11 שעות.
האזנה לרדיו ובדרך כלל היית צריך לקבוע עימו ראיון לתאריך והשעה שיספר לך מה קורא בעולם. עד שנולדה הטלויזיה שמשדרת לך ב HD את החדשות ישירות מבית הנשיא בבית הלבן.
.חחח ועדיין אומרים שאנחנו חיים במחסור. כי אין לנו מרצדס וכרטיס אשראי שיאפשר לנו לצאת להכל כלול לפחות בויקאנד אחד בחודש.. .
צריך להפגין עד שהממשלה הקפיטליסטית הזו תאפשר לנו לחיות נורמלי. אז לא כל חודש הכל כלול אבל לפחות פעם בחודשיים. .
הביבי הזה. צריך להחליף אותו . הוא לא דואג לנו. הוא דואג למקורבים. כולם מסביבו טסים לכל העולם ואנחנו צריכים לעבוד קשה 6 שעות ביום 4 ימים בשבוע. .
צריך להחליף אותם ולהושיב במקומם שילטון סוציאליסטי שלבטח יבין כמה אנחנו מקרים סוציאלים.
פתאום התעוררתי והבנתי שצריך לחלום חלומות נעימים יותר. איך לעשות חיים בהכל כלול בתורקיה והם מוכנים לקבל את הכסף בשנה הבאה. איך התקדם העולם . כולם נותנים לך כסף ואומרים רק תיקח. את החשבון נעשה איתך בעוד שנה ועד אז אללה אכבר..