רוצים לזכות בזוג כרטיסים לסרט ישראלי חדש ומשובח?

סיפור על געגוע.

בטיסה לחופשה ליוון הכרתי זוג שמבלה את חייו בנסיעות לחופשות מיעד ליעד.

תוך כדי הטיסה התפתחה ביננו שיחה מאוד מעניינת מרתקת וקולחת על תובנות החיים. הטיסה עברה מהר והיינו כל הדרך שקועים בשיחה . 

עם ההגעה ליעד וההתעסקות עם המזוודות שמתי לב ששכחתי לשאול לשמם ושאר הפרטים על מקום מגורים,טלפון.

למרות שמאוד נהנתי בחופשה הזוג הזה לא יצא לי מראש.

הגעגוע לנעימות, החכמה שלהם, הסיפורים, הידע הרחב שלהם חסר לי מאוד. פשוט אנשים נדירים.

זה סיפור של געגוע לאנשים לא מוכרים באמצע הדרך.

געגוע ופיספוס אמיתי, אני בת זקונים להורים ניצולי שואה , מאז שאני זוכרת את עצמי אמי ז"ל לא הפסיקה לדבר על השואה , לא יכולתי לשמוע את הסיפורים.....הם היו קשים ועצובים לי, עד היום לא יכולה לראות תוכניות על השואה.....אמי נפטרה לפני 25 שנה, היום אני לא יודעת על מה שקרה לה, איפה? אין לי ממש פרטים וגם לאחים שלי אין כמעט, אני כל כך מצטערת .....ואין לי כבר את מי לשאול.

בהיותי נערה נסענו חברתי ואני לטיול טרמפים לאילת (בזמנו עדיין הורשינו לנסוע בצורה זו).

עצרנו משאית שהסיעה גדנע"ים.

נכנסנו והתיישבנו על הספסל וברגע זה ראיתי מול עיניי עיני טורקיז מביטות בי. זה היה המדריך.

יופי כזה קשה לתאר. שחום - שיער בהיר ובעל עיני טורקיז.

לא אפרט מהלך הטיול, אך בסופו התבקשנו לתת את מספרי הטלפון שלנו.

בביתי אז לא היה טלפון רק במשרד עורכי דין שבו עבדתי.

שתינו ציפינו בכיליון עיניים לצלצול ממנו.

וזה הגיע.

שלום אפרת.

ואני הצטמררתי. הוא טלפן אלי. ושאלתי - גדי. ענה - כן.

קבע עמי פגישה בת"א בכיכר דיזנגוף.

באותו זמן הייתי פרודה מחבר שיצאתי איתו תקופה די ארוכה.

הגיעה השעה היעודה לצאת למפגש - כולי רועדת מהתרגשות - לבשתי מיטב מחלצותיי ויצאתי לדרך.

הגעתי למקום המפגש וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי - עברה חצי שעה - שלושת רבעי שעה - ואמרתי לעצמי

אתן צ'אנס עד שעה והוא לא הגיע.

לפתע נעמדה לידי משאית אדומה (לחברי הפרוד הייתה כזו).

התפלאתי מה הוא עושה פה. פתח את הדלת ואמר לי - תעלי.

עניתי לא רוצה.

תעלי - הוא לא יבוא.

השתגעתי - איך הוא יודע על המפגש.

בלית ברירה עליתי כי השעה החלה להיות מאוחרת.

שאלתי מאין אתה יודע מה אני עושה פה ומחכה למישהו.

ענה - אם אגלה לך תחזרי להיות חברה שלי.

עניתי בטח כי הייתי בטוחה שהוא לא יודע מאומה אודות המפגש.

ואז גילה לי כי זה הוא שהיה בטלפון והוא זה שקבע עמי פגישה ולא גדי.

נשימתי נעצרה. איך לא זיהיתי את קולו.

ושוב בלית ברירה הסכמתי להמשך חברות עמו.

לאחר מספר ימים צלצול טלפון. שלום אפרת מדבר גדי. הפעם החלטתי להיות יותר חכמה.

שאלתי איזה גדי. ענה לי מהטיול לאילת עם הגדנע"ים שנסעת בחברת חברתך.

הבנתי שאני מדברת עם גדי האמיתי, כי פרטים אלה לא ידע חברי.

ביקש לקבוע עמי פגישה.

בלב חמוץ עם הרגשת החמצה נוראית אמרתי כי מצטערת אולם חזרתי לאקס שלי.

מדי פעם עולות בי מחשבות. עם אלה כיוונים חיי היו נשזרים באם הייתה מתקיימת פגישה זו ללא

הפרעה מגורם שלישי.

כיום. כשאני אלמנה. מדי פעם עולה בי געגוע לאותה דמות יפהפיה שגורלה נחרץ לא להיות רקומה במסכת

חיי.



אפרת 7

תודה רבה רבה לכל מי ששיתפו. באמת ריגשתם הפעם עם התשובות שלכם, גם כאן וגם במיילים בפרטי.

הזוכים הם :

רחלה 865, מנץ, אפרת 7, אלי-שר בורוכבסקי ונירה.

חג שמח ושנה טובה! 

בואו נלמד מההחמצות שלנו ונפעל כדי לשנות את המציאות של חיינו עכשיו.