הם לא יצליחו לשכתב את העובדות,ירושלים

יוסי גמזו
הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְשַכְתֵּב אֶת הָעֻבְדּוֹת, יְרוּשָלַיִם...
הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְשַכְתֵּב אֶת הָעֻבְדּוֹת, יְרוּשָלַיִם,
גַּם אִם לִבְּלוֹף נִלְעָג כָּזֶה יַצְבִּיעַ בַּעֲצֶרֶת אוּ"ם
רֹב רָב כִּפְלַיִם. הֵם תָּמִיד יִשָּאֲרוּ רַק בַּשּוּלַיִם
הָעֲלוּבִים שֶל מַכְחִישֵי אֱמֶת שֶלֹּא שִנּוּ בִּמְאוּם
אֶת תּוֹלְדוֹתַיִךְ בְּכִזְבֵי הַדֵּמָגוֹגְיָה הָרֵטוֹרִית
שֶל הַסִּלּוּף וְשֶל הַשֶּקֶר שֶלָּנֵצַח נוֹתָרִים
מְנֻצָּחִים לְנֹכַח שְלוֹשֶת אַלְפֵי שְנוֹת אֱמֶת הִיסְטוֹרִית
מֵאָז כִּנּוֹר דָּוִד וְעַד יִפְעַת גֶּשֶר הַמֵּיתָרִים.
יְרוּשָלַיִם הָעִבְרִית, יְרוּשָלַיִם הַשּוֹמֶרֶֶת
כָּל יוֹם אֶת זֵכֶר תּוֹלְדוֹתַיִךְ הַפּוֹעֵם בָּךְ וְלֹא מֵת
מוּל כָּל כָּזָב שֶל מְזִמַּת-אַכְזָב עִוֶּרֶת וְנִבְעֶרֶת
לְשַכְתְּבֵךְ וּלְסַלְּפֵךְ מוּל קְשִי עָרְפָּהּ שֶל הָאֱמֶת.
הֲלֹא מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, בֵּין אֲבָנַיִךְ וְשָמַיִךְ
אַתְּ יְפֵה נוֹף, קִרְיָה לְ מֶ לַ ח רָב, מֶלַח אֵין-סְפוֹר דְּמָעוֹת
שֶל אֲבוֹתֵינוּ שֶאָמְרוּ: "אִם אֶשְכָּחֵךְ, יְרוּשָלַיִם"
שְלוֹש פְּעָמִים בַּיּוֹם לְכָל אָרְכָּן שֶל שְנוֹת שְלוֹשִים מֵאוֹת.
וְשוּם מַכְחִיש-אֱמֶת פָנָאטִי לֹא יַצְלִיחַ לְהַשְכִּיחַ
אֶת הָעֻבְדָּה שֶאַתְּ מֻזְכֶּרֶת בַּתָּנָ"ךְ בְּהַתְמָדָה
בְּשֵש מֵאוֹת שִשִּים מַרְאֵי-מָקוֹם וְכָל עִיּוּן מוֹכִיחַ
שֶבַּקּוּרְאָן אֵינֵךְ מֻזְכֶּרֶת גַּם לֹא פַּעַם יְחִידָה.
יְרוּשָלַיִם הָעִבְרִית, יְרוּשָלַיִם הַשּוֹמֶרֶֶת
כָּל יוֹם אֶת זֵכֶר תּוֹלְדוֹתַיִךְ הַפּוֹעֵם בָּךְ וְלֹא מֵת
מוּל כָּל כָּזָב שֶל מְזִמַּת-אַכְזָב עִוֶּרֶת וְנִבְעֶרֶת
לְשַכְתְּבֵךְ וּלְסַלְּפֵךְ מוּל קְשִי עָרְפָּהּ שֶל הָאֱמֶת.
אֲנַחְנוּ כָּאן כְּמוֹ עַד הַיּוֹם נוֹקִיר כָּל דָּת וְכָל מָסֹרֶת,
אֲנַחְנוּ כָּאן נִתֵּן כָּבוֹד לְכָל מִסְגָּד וּכְנֵסִיָּה
אַךְ שוּם דְּבַר קָאדִי פְּרוֹ-גִ'יהָאדִי לֹא יוּכַל כָּאן לְאֱסֹר אֶת
דְּבֵקוּת בָּנַיִךְ וּבוֹנַיִךְ בִּצְמִיחָה וַעֲשִׂיָּה.
וְשוּם עֹז-רוּחַ פַּטְרִיוֹטִי לֹא יִפְטֹר אוֹתָנוּ בֶּטַח
מֵחוֹבָתֵנוּ לְשִוְיוֹן עִם כָּל אֶזְרָח בֶּן יִשְמָעֵאל
מוּל בַּקְבּוּקֵי-הַתַּבְעֵרָה, מוּל הַשִּׂנְאָה וּמוּל הַמֶּתַח
אֲבָל הָעִיר הַזֹּאת, עֻבְדָּה, הִיא בִּירָתָהּ שֶל יִשְׂרָאֵל.
הם רוצים הכל --גם את מדינת תל אביב --ולכן כל הצדדים מבזבזים חייכם לריק --מי חוגג ?? החרדים המשתמטים --השתלטו בלי אף יריה על כל המקומות הקדושים -בונים מחיצות -עזרות נשים --מגרשים רפורמים --הם הסכנה הקיומית אמיתית לעם ישראל --וגם איתם לא ניתן להגיע להסכם --לא רוצים חילונים --רק בצבא שימותו למענם ויממנו את הקצבאות -
שבוע טוב
הם משחזרים עובדות ואנחנו משחזרים עובדות.
כולם יודעים כי ההצבעות באו"ם הן בהתאם לאינטרסים של המדינות המצביעות ולכן אינו תקפות לויכוח על ירושלים.
אנחנו משקרים ש "צריך" והם משקרים ש "צריך"
מה לעשות וירושלים רוב שנותיה תחת שלטון מוסלמי .
מי נותן כבוד למסגדים וכנסיות שורפי כניסיית הלחם והדגים, שורפי מסגדים וספרי דת.
האם קיים שויון בין אזרחים פלסתינאים לתושבי ההתנחלויות
ירושלים היא בירת ישראל אין ויכוח אז למה רוב משרדי הממשלה אינם נמצאים בה
תמיד יש לזכור כי "הכותל" הוא קיר תומך מערבי אשר בנה הורדוס להרחבת רחבת בית המקדש "ועשה עליה כמקום קדוש
רק במאתיים השנים האחרונות"
תחסל אותנו הרבה
ליפני כל שחיתות !
אודה לך מאוד אם תמסור למגיב, שי גונן, כי מתוך 3,000 השנים מאז קבע דוד המלך את ירושלים כבירתו ועד היום אין רוב לשנות שלטון מוסלמי וכי העובדה שירושלים נזכרת בתנ"ך 660 פעם ואף לא פעם אחת בקוראן והעובדה ששני ההיסטוריונים ה מ ו ס ל מ י י ם אל-ואקירי ואל-אזראקי קבעו שהמסגד אל-אקצא שאליו התעופף הנביא מוחמד על סוסו "אל-בוראק" ("הברק") ככתוב ב"סורה" (פרק) "מסע הלילה" בקוראן - א י נ נ ו מסגד אל-אקצא בהר הבית בירושלים, כי אם מסגד אל-אקצא המצוי כ-10 מייל מאבן ה"כעבה" במכה - ויש הרבה מאוד מסגדים בשם "אל אקצא" בכל ארצות האיסלאם - מדברת בעד עצמה ומפריכה את שקרי משכתבי ההיסטוריה הפלסטינאיים.
בתודה רב -
יוסי
אז נמצאו שני חכמים שיש להם דעה מתאימה לדעותיך, כמה חכמים בהיסטוריה של האיסלם שאינם מתאימים לדעותיך יש
אמת ירושלים מוזכרת שש מאות פעם בתנ"ך. האמונה עורגת לירושלים אשר בשמים.
בעובדה היהדות בגלות נשבעים בירושלים ונשארים ליד סיר הבשר.
אפשר להניח במידה רבה של ודאות , אם לא היתה מתחוללת השואה ההיסטוריה היתה נראת אחרת לגמרי בלי מדינת ישראל
הציונות היתה הופכת לתנועה זניחה והיהודים היו ממשיכים להתפלל בשנה הבאה בירושלים ברובם, וכך גם היו נראים החלומות שלנו..