הגיבורים האלומים במרדף אחר הנאצים.

הם היו אמיצים ונועזים, רבים מהם חזרו מן המוות, נקמה זו היתה כאש בוערת בקרבם.הם חשו בדחף ובזעם עיוור תסכול וכאב, נטלו על עצמם להעניש את רוצחי עמם.

הם בצעו פשעים שהעולם לא ראה מעודו, מפעל כה שטני שטרם ראתה האנושות. אלו הם פשעים ששום חוק אינו יכול להעניש, פשעים אשר שמים לעג לכל החוקים, ניסו למחוק עם שלם מתוך החברה האנושית, נקטו בכל השיטות מהסדיזם החולני ועד ההישגים המודרניים של הידן התעשייתי. לעומתם מחווירים כל הדמויות בגלריית הזוועות של ההיסטוריה.

זה היה תמרור אזהרה לאלה המתגעגעים לרייך של 1000 השנים.

באותם ימים זרמו המוני אדם, קרועים בלויים שבורים ועקורים ששירכו דרכם אך הבית שכבר לא היה.

ביולי של 1945 התארגנו במבנה  מחתרתי קבוצת אשים, על כל אחד הוטל תפקיד, צויידו בתעודות ומסמכים מזוייפים, הקימו רשת הברחה, חיו בתנאים צנועים הגובלים בעוני, שעה שמליונים זרמו תחת ידיהם, המטרה היתה נקם.
בגרמניה לבשו הם מדים של הצבא האמריקני האנגלי והפולני, הופיעו במחנות שבויים, המטרה היתה להוביל שבויים ממחנה למחנה, ובדרך הוציאו אותם להורג.

בשנת 1946 היחסים הין ההגנה לבין הנוקמים התחדדו, ההגנה התנגדותה של ההגנה לפעולות הנקם גברה,.

אחת התכניות היתה להוציא את 21 נאשמי משפטי נירנברג ולהוציאם להורג, וויתרנו כי לא רצינו לפגוע באנשיםפ חפים מפשע.
ברומא קבוצת מעפילים לכדה פושע נאצי בכיר שהתכוון להפליג לדרו ם אמריקה, אתם יכולים להרוג אותי אך יש מישהו הרבה יותר חשוב ממני, הוא מסתתר ומקורב מאד להיטלר, לפני הירצחו אמר האיש הוא מרטין בורמן, אך סירב להגיד היכן הוא מסתתר.

אלויס גאוונדה עסק בחקירת אסירים וחשודים בקרואטיה, אכזריותו לא ידעה גבול, בכל פעם שיצא משלוח, הוא השתולל, חיסל ילדים ביריית אקדח, ופיצפץ ראשיהם של תינוקות על סלעים ואבנים.בתם המלחמה הקים דוכן קליע למטרה כמה התאים לו, הצטרף לקרקס ביודנבורג כאשר נכנסו הבחורים הוא היה לבד, נתן להם רובים ירו לעבר הבובות, הם התקרבו אליו ואמרו רצחת אלפי אנשים חפים מפשע, החוויר ואמר אני רק מילאתי פקודות, היינו 8 אנשים התנפלנו עליו קשרנו אותו לעץ וירינו בו למוות.

אחד הרוצחים האכזריים שהשתולל בפולין היה יוזף בלקי, הוא היה מוכן לעשות הכל תמורת כסף, פיתינו אותו שאנו רותים לעשות עימו עיסקה שבה הוא ירוויח המון, לאור לפידים הקראנו לו את האישום וחנקנו אותו בגרב משי.משפחתו לא ידעה לאן נעלם כמו יתר המשפחות של יתר הנרצחים.

ארתור בן נתן אמר לטוביה אייכמן הוא הערום השטני והמסוכן ביותר מכל המנהיגים הנאציים, הוא הרוצח הראשי שמשך את החוטים בצל הוא שהגה, אירגן וביצע, את השמדת היהדות באירופה.

ויסלוצני שהיה בתא הנידונים בצ'כיה (ונתלה שם) סיפר על שתי נשים שהיו פילגשיו של אייכמן, ההונגריה מרגיט קוצ'רה, והאוסטרית מריה מסנבאכר, הצליחו לאתר את מריה, ולשם נשלח מאנוס דיאמנט גבר צעיר יפה וממולח, אשר יודע לכבוש נשים, הציג את עצמו כידיד משפחתו של אייכמן, היא עודדה את ידידותו, והיו ביניהם יחסים קרובים , את תמונתו של אייכמן הוציא מאלבומה, סוף סוף היתה תמונה ברורה שהודפסה במאות עותקים, שנשלחו לשירותי הביון באר"הב ולמשטרות באירופה.

כדי למצא את ויליאם בלום, אס.אס. מהמרצחים האכזריים ביותר בראדום, נדד פרידמן לאורכה ולרוחבה של גרמניה,כרבים מהמרצחים ישב בלום במנחנה שבויים והתכונן לשחרורו הקרוב, זוהה על ידי פרידמן הוסגר לממשלת פולין הוצא להורג בתליה.
ב-1949 עם סיומה של מלחמת השחרור, התכנסו שלושה גברים בחדר קטן ברמת גן, השאלה היתה האם צריך לשוב לאירופה  ולהמשיך במעשי הנקם שהופסקו? ההחלטה היתה פה אחד כן. אמיל ברייג אמר זה לא מקרה שאיש מאתנו לא נשוי, החלטנו אז, קודם נשלים את מה שהתחלנו אחר כך נבנה לנו חיים פרטיים, לא לפני שנגשים את משימת הנקם. דיאמנט מכר בית שהיה שייך למשפחתו ותרם את הכסף למבצעי הנקמה. קובה שינמן שיכל את כל משפחתו בנורא שבמחנות המוות בטרבלינקה.

ממשלת ישראל ונציגיה ערמו מכשולים והפריעו להם בביצוע הפעולות, זה הגיע לידי התנגשות גלויה, באיומים שנדרשנו לחזור מיד ארצה.

אמר אלכס גתמון נכשלנו מבחינה אידיאולוגית מוסרית, נקמה? כן, בפקודת המדינה, כל פעןךה אחרת מצטיירת כפריקת עול, אני ישראלי ועלי לנהוג כישראלי, בשנת 1952 תור יחידות הקומנדו הגיע לקיצו.

הנוקמים היו רובם אינטלקטואלים, סטודנטים אנשי הגות ומחשבה, היפוכו הגמור של האנשים הנדחפים  למעשי נקם. רק אחד מבין כולם אמר שעבורו הנקמה היתה מתוקה, הרב הגדול אמר שנתקפו ברגשות של בחילה וגועל, לאחר כל פעולנ שביצעו.

אפשר להתפעל, אלו היו אנשנים אמיצים ישרים ומסורים, היום הם מובילים, מביניהם קמו לנו סופרים משוררים, ראשי ענפים כלכליים דיפלומטים ושליחים.

הם ידעו כי השליחות הוטלה עליהם על ידי כל העם היהודי.