מוסטאפה והים
אחד הדברים האהובים עלי מאז היותי ילד (לפני שנה – שנתיים) זה הים. שם הכרתי את מוסטאפה עליו השלום, האיש שלימד אותי את רזי השָאבּקֶה (רשת הטלה) ואיך (למשנתו) לשכנע את הים לתת דגים.
בפעם האחרונה דיברנו דווקא על רזי האהבה והזוגיות
- כמה זמן אתה נשוי
- אנה עארף יותר מן חמישים שנה, הרבה...
- אתה עדיין אוהב אותה
- בטח, היא כל מה יש לי בחיים
- גם אחרי כל הזמן הזה?
- יא וואלד החיים כמו הים, שוף (תסתכל)
הוא חפן חול בידיו וערם קרוב לקו המים , הגלים נגסו בערימה עד ששיטחו אותה...
- איך היה צבע של החול מן קודם?
- צהוב
- ואיך עכשיו?
- צהוב
- ככה אני, קצת פחות אבל נשארתי מוסטאפה וגם היא אותו דבר
- ואף פעם לא רצית אישה אחרת?
- אם תלך עם יותר אנשים לים תמיד יש מי ישאיר לכלוך, אם רק אתה והיא יישאר נקי
- והאהבה?
- גם כמו ים, ייתן לך אוכל, ייתן לך כיף, ייתן לך חיים. אבל אם לא תכּרמו (תכבד אותו) לא ייתן כלום, ייקח הכל גם חיים.
- אתם רבים לפעמים?
- לא, רק מדברים ולפעמים קשה
- אתה אף פעם לא כועס, צועק
- אסור לצעוק, אם אני עָסַבּי (עצבני) אני הולך אצל הים וצועק, הוא בולע ושומר. אם תצעק על אישה היא תבלע, אחר כך תוציא ואז חליה עלאללה.
- אתה אומר לאשתך מילים של אהבה?
- אני אומר תודה, הרבה תודה
- תסביר
- תגיד תודה על הארוחה היא תגיד מין עינייה, אם תגיד תודה שאת סובלת אותי עם הריח של הדגים, אף אישה לא תגיד לך איף איזה ריח בא ממך. אם תגיד הרבה תודה היא תהיה מבסוטה ואם היא מבסוטה גם אתה מבסוט.
- תגיד??
מוסטאפה היסה אותי בתנועת יד
- תגיד אתה, בן אדם בא לים גם בשביל השקט, לא תשתוק קצת??!
בא במייל