כשאתה בחברתי
כשאתה בחברתי
אתה כולך שלי,
ציפייה דרוכה של עונג ושימחה
מביאה אותך אל מיפתני
לאחר לכתך כשהדלת נסגרת
סוגרת על בריח הצידה דוחקת
מראה פנייך, ריח ונשימה סדוקה
עד..עד לפעם הבאה...
כשאתה איתה
בעולמך השני
יודעת בוודאות שאני בירכתי מחשבתך
לפעמים סוגר נועל זיכרון וחוויה
שלא יתפוגג ושלא יפריע
לזו שעכשיו אתה בחברתה
עולמך צבעוני מחפש ריגוש וסערה
מפצה מרצה את אהבותייך
מדלג ועולז את חייך, מדלג בין שתי אהבותייך
אחת להדגמה אחת להתסיס דימיונך
אחת יודעת על השניה, השניה חיה ברוגע
בעולמה מבלי לדעת מאומה...
ואני לא בהמתנה, אני זו המתנה ולי אתה
מהווה רוגע וקצת נחמה....
אתה כולך שלי,
ציפייה דרוכה של עונג ושימחה
מביאה אותך אל מיפתני
לאחר לכתך כשהדלת נסגרת
סוגרת על בריח הצידה דוחקת
מראה פנייך, ריח ונשימה סדוקה
עד..עד לפעם הבאה...
כשאתה איתה
בעולמך השני
יודעת בוודאות שאני בירכתי מחשבתך
לפעמים סוגר נועל זיכרון וחוויה
שלא יתפוגג ושלא יפריע
לזו שעכשיו אתה בחברתה
עולמך צבעוני מחפש ריגוש וסערה
מפצה מרצה את אהבותייך
מדלג ועולז את חייך, מדלג בין שתי אהבותייך
אחת להדגמה אחת להתסיס דימיונך
אחת יודעת על השניה, השניה חיה ברוגע
בעולמה מבלי לדעת מאומה...
ואני לא בהמתנה, אני זו המתנה ולי אתה
מהווה רוגע וקצת נחמה....
בפרץ של חולשה...
ברגע של פרץ חיבה
מתקשרת, בצורך של הרגע
שמחה נילהבת
לספר לך....להגיד לך...
ואתה – נדבר מחר ,נשמה
ועם ההרגשה הפגועה קפואה
לא ממש נירדמת...
ברגע של חולשה
מתקשרת, מהססת
מבקשת לקבל הבנה...
לקריאת הפוסט
געגוע
יש לילות
בהם מתחננת שאור השחר
יגאל אותי מהליל...
שהבוקר יפציע
ויש לילות
שמבקשת שאור הבוקר יתמהמה
לא יאוץ לזרוח בחלון חדרי
שהלילה יתארך ....
להמשיך להיות חבוקה בין זרועותייך
להריח...
לקריאת הפוסט
הצהרה
"הצהרה"
זה ימים רבים הופכת בדעתי
זה לילות רבים שדעתי מתהפכת
נפשי נשמתי גם בימים וגם בלילות משוטטת
הומה אלייך בשמחה עצורה
וגופי מרגיע מאט את הקצב
מרחיקה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אך יש שיגידו שלחיות בשני עולמות זה זה כאילו לחיות בעולם בו השקר רב מהאמת, ובסופו של עניין אני הייתי מעדיף עולם אחד ונפלא. שיהיה לך הרבה עולמות אבל שכולם רק שלך...
לא תמיד כותבת מעולמי האישי, סופגת גם מסביבת חברותי ...
לרוב לא אנחנו קובים את אורח חיינו, למדתי על בשרי שלחיים
יש דינמיקה ...אנחנו צריכים רק לדעת איך לקבל ואיך להתמודד,
ואם גם מהמעט שיש בעולמה וזה מה שמשמח אותה..אז הללויה...
ושוב, תודה לך....