מוטקה > בלוגים > מירה10 > הבוקר בא תמיד

הבוקר בא תמיד

לא מאוחר אף פעם
הבוקר בא תמיד
הבוקר בא תמיד
כך נקרא ספר שיריה של שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ היפנית, שהחלה לכתוב שירה בעידודו של בנה, כשמלאו לה 92 שנים! 
לגמרי במקרה הגעתי לסיפור המרתק הזה - במסגרת תערוכת הגמר של בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית, פגשתי בעבודתה של אחת הבוגרות, שנתנה פרשנות איורית לספר השירה הזה. בספר היא מעניקה לנו מסר של תקווה וטעם לחיים.
שיבטה מתה ב–2013, בגיל 102, וזכתה לראות בהצלחה הגדולה של ספרה הראשון, שפורסם בהיותה בת 98 (בעקבותיו יצא לאור גם ספר שני שכתבה, שזכה גם הוא להצלחה).
בשנת 2017 תורגם הספר לעברית על ידי איתן בולוקן
בחרתי שניים משיריה, שמדברים בעד עצמם:

לְךָ
אל תוותר מראש
רק בגלל החשש
שלא תצליח
לו קיבצתי יחדיו 
את כל מה שלא הצלחתי בו 
בתשעים ושש שנותי 
היה נערם הר.
****
אל תיפול רוחך 
בוא, גם אם אינך שמח עכשיו 
אל תיאנח בכבדות כזו
אור השמש והרוח העדינה
אינם תלויים בשמחה או בעצב
לכולנו אותם חלומות
גם אני עברתי זמנים קשים 
אבל אני שמחה בחיי
תגובות  2  אהבו 

1328
23/07/18
לא מאוחר.  מירה.



שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ היפנית, אשה עם חוכמת חיים רחבה,

חוכמה ממנה הסופרת שיבטה יונקת וכותבת את שיריה.
23/07/18
גישה שאני כמובן מאמצת בשמחה :)

תודה נדב לבואך ולתגובתך
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

חג האהבה
ירח של טו באב כמוהו כירח של כל טו בחודש. לאהוב מתאים תמיד
לקריאת הפוסט
חֲנֻכָּה
כְּשֶׁהָלַךְ הָאוֹר וְהִתְמַעֵט בְּתַהֲלִיךְ קוֹסְמִי מֻפְלָא, עָשָׂה הָאָדָם לְמַגֵּר אֶת...
לקריאת הפוסט
ושוב שנה חדשה
כצמד טליים תמימים בעשב הירוק, הפשוט. לאלה אני מתגעגעת לכאלה מייחלת. מאחלת שכזו תהיה השנה הנכנסת
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה