האופרה "הינדיק משוגע" - בכורה עולמית ליצירתם המשותפת של המלחין אייל באט וכותב הליברית צפריר קולת בבימויו של יוסי יזרעאלי, המבוססת על סיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב, עולה בת"א ובירושלים בהשתתפותם של זמרים מצטיינים מהארץ ומהעולם.

צילום: יח"צ מאסטרקלאס

המאסטרקלאס הבינלאומי לשירה ע"ש ז'מבוקי, ירושלים בניהולה האמנותי של רונה ישראל קולת, שהתקיים במהלך חודש אוגוסט, ואליו נהרו עשרות זמרים מרחבי העולם, מגיע לשיאו בביצוע בימתי מלא של שתי אופרות: אחת בבכורה עולמית (הינדיק משוגע) והשניה, מהרפרטואר האופראי המוכר והאהוב (העטלף של יוהאן שטראוס). האופרות מופקות בשיתוף פעולה עם בימאים, תפאורנים ומעצבים מקומיים ומשתתפים בו זמרים מצטיינים ישראליים ובינלאומיים הלוקחים חלק במאסטר קלאס.

נוכחתי בהפקה של "הינדיק משוגע", שעלתה אמש בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב וזכיתי לחוויה  שהותירה בי חותם בל יימחה. התפעלתי מהשפה התנ"כית הקדומה, מהחכמה הטמונה בטקסט, מהמוסיקה הדרמתית שהלחין אייל באט והביצוע הנפלא של הפסנתרנית סופה יזראלוב, מהמשחק והשירה של הזמרים המקסימים שהצליחו להחדיר בי אנרגיה של רעננות ושמחה ולזרום באווירה רווית הומור ובינה. למרות התככים, הקנאה והחשדות שרחשו בקרב בני המלוכה, חשתי חדוות נעורים והחיוך לא מש מפניי...

האופרה "הינדיק המשוגע" אשר נכתבה במיוחד למאסטרקלאס הבינלאומי לשירה אומנותית ע"ש ז'מבוקי, נעה על הגבול הדק שבין אמונה לשיגעון ומבוססת על מעשיותיו של רבי נחמן מברסלב . האופרה מספרת על בן המלך המתעורר יום אחד חדור אמונה שהוא תרנגול. ככזה עליו לחיות מתחת לשולחן המלכותי. החלטתו מעוררת תגובות מגוונות מדרי הארמון . האם יצליח מי מהם להעלות אותו בחזרה על דרך המלך ואם כן, לשם מה!?
עצם הרעיון לכתיבת האופרה לדעתי, הוא רעיון מקורי, נועז, הנושא בחובו מסרים תרבותיים, אמנותיים, חברתיים ומעוררי תובנות עמוקות.

הסיפורים של רבי נחמן מברסלב התגלו בקיץ של שנת 1806. למרות כישוריו המופלאים של הרבי, הוא בטח לא צפה, שסיפוריו יהוו השראה לכתיבת אופרה בעתיד הרחוק...

תקציר העלילה

הכל נאספים לארוחה בארמון: המלך, המלכה, בן המלך, נסיכת הזקונים, זמר החצר. עומדות עליהם לשרתם טבחית ומשרתת. הטוענת לכתר, בתו של המלך מנישואיו הקודמים, מצטרפת לסועדים ומתלוננת על כך שלא הזמינו אותה לארוחה.
בן המלך, שקץ במעמד ובויכוחים, יורד אל מתחת לשולחן. הוא מתפשט מבגדיו, טוען שהוא הינדיק, תרנגול הודו ומבכר לאכול פירורים מתחת לשולחן על פני מרק עוף מעליו. הפצרות הסועדים שיחזור לשולחן לא מועילות. המשרתת נשלחת לרופא החכם בממלכה, והלה מקבל על עצמו לרפא את בן המלך משגעונו. הרופא מציג עצמו בפני בן המלך כהינדיק אף הוא ומתחיל לספר לו מעשיה  - על המרגלית שאבדה לפועל העני וכיצד לבסוף נחלץ ממצוקתו - על מנת שממוסר ההשכל של המעשיה יבין בן המלך כי הוא יכול לחזור לשולחן. הרופא החכם מספר את המעשיה בעזרת הצגה המשוחקת על ידי הסועדים.

בתום המעשייה תוהה החכם אם בן המלך השכיל להבינה ועושה לו 'בוחן' - מבקש ממנו לברר את זהותו ובן המלך מתלבט איזה מין תרנגול הוא רוצה להיות. המלכה בהאזינה להתלבטות ובחזותה את המהומה שהיא מחוללת, בטוחה שהזמר זומם הפיכת חצר נגד המלך. המלך מרגיע את המלכה ומבטיח לה שמדובר במעשה ליצנות ותו לא.
החכם גורם לבן המלך להבין שהאופן היחיד בו יקבלו אותו כתרנגול הוא כתרנגול כפרות, ואכן הטוענת לכתר מנסה לשחוט את בן המלך ונכשלת. בן המלך עדיין עומד בסירובו לאכול כבן אדם. ממעשיה נוספת שמספר החכם מפיק בן המלך לקח ומסכים שהוא יכול להישאר משוגע, אך הפעם מעל לשולחן.

בקיצור, כל אחד רואה את המציאות לפי תפיסת עולמו, ניסיון חייו ונקודת הזמן בו הוא נמצא, ומי אנחנו שנחליט על פי מראה עיניים מיהו אדם שפוי ומיהו זה שירד מהפסים. שכל אחד יחיה על פי אמונתו אך ישתדל לא לסטות מגבולות הנורמה. אם יש לו ספקות, תמיד אפשר לפנות לעצת רבנים רחבי אופקים ויודעי דבר, חברי נפש או פסיכולוגים שישמחו לסייע לו להגיע למודעות עצמית וליכולת לבחור את דרך החיים התואמת את צרכיו הפיזיים והנפשיים.

צוות היוצרים של הינדיק משוגע:

מוסיקה: אייל באט, ליברית: צפריר קולת (בהשראת רבי נחמן מברסלב), במאי: יוסי יזרעאלי, מנצח: גדיאל דומברובנר, פסנתר: סופה יזראלוב, עיצוב אבזרים: רונה קולת ונעמי קולת, עוזרת במאי: נעמי קולת.

המשתתפים: בן המלך: יואב חוזה, רופא חכם: ינאי גונצ'רובסקי, מלך: אור בן נתן, מלכה: שרה אבן חיים, טבחית: רותי חלבני, טוענת: ליאת מורדוך רוקברגר, משרתת: שירה שיש, ילדה: שירה זיו, זמר: שחף רגב.
 
המייחד את פרויקט כיתות האמן לשירה אמנותית ע"ש ז'מבוקי, ירושלים הוא החזון החברתי-אמנותי. נותן החסות הראשי, מר יוסף ז'מבוקי, הוא השורד החי האחרון ממחנה הריכוז בבלגרד. כילד ניצל הודות לסרבי פאול ז'מבוקי ומשאת נפשו הינה להפוך את ירושלים לשם דבר בתחום השירה האמנותית. המיזם פועל בירושלים במטרה ששורדי השואה יוכלו ליהנות מפעילויות תרבותיות ולקחת בהן חלק. בפועל, האמנים הצעירים חווים פעילויות משותפות עם דור הקשישים המגיעים למתחם בו מתקיימות כיתות האמן. כמו כן, מתקיימת מדי שנה כיתת אמן (שמעניקה נעמי פולני), שמטרתה לחזק את הקשר הבין דורי בין שורדי השואה למשתתפי המאסטרקלאס. במסגרת המיזם מוזמנים שורדי שואה לקחת חלק ולצפות בפעילויות השונות ללא תשלום.
 
פירוט המופעים
יום שישי, 31.8, בכורה עולמית "הינדיק משוגע" , קונסרבטוריון שטריקר תל אביב בשעה 12:00  מאת אייל באט ליברית: צפריר קולת עפ"י מעשיות רבי נחמן מברסלב: בימוי: יוסי יזרעאלי. ניצוח גדיאל דומברובנר.
יום שבת 1.9 , "העטלף"  מאת יוהן שטראוס , אולם ליאו מודל  מרכז ז'ראר בכר ירושלים בשעה 21:00  במאי אלכסנדר ניקוליץ, (במאי הרויאל אופרה קובנט גארדן אנגליה), מנצח  סטפן זקיץ. פסנתר: אלכסיי שפירוב
יום ראשון  ה 2.9, אופרה "הינדיק משוגע" , אולם ליאו מודל  מרכז ז'ראר בכר ירושלים בשעה 20:00  .
יום שני ,3.9   "העטלף" מאת יוהן שטראוס , אולם רקאנטי מוזיאון תל אביב בשעה 20:00.  במאי אלכסנדר ניקוליץ, מנצח  ברק טל.  התזמורת הסמפונית אשדוד
 
 
 
 
 
.