המורה שמלמד תחת אש.

שמו עבדול קאפי הוא עונה בכנות בראיון טלפוני בסוריה.

אתם לא מפחדים? כל העולם צופה בחרדה ובאי וודאות על המלחמה, אחרי מלחמות של הרס אנחנו צריכיםלעשות משהו טוב, צריכים לחנך את הדור הבא, אם לא נעשה זאת הצעירים האלו יהיו לוחמים בארגונים קיצוניים, או יעזבו את המדינה. 

מספר איך עמד בקבוצה של ילדים בני 9 ו-10 בעיר חאלב בסלון שהיה ששייך למשפחה, הקימו  שם כיתה מאולתרת, הריח היה של הרס, הוא חילק את הילדים לשלישיות ולכל שלישיה נתן ספר, הואט מספר כיצד היתה דפיקה על הדלת פתח את הדלת וראה את תלמידו עמרן, עומד שם נבוך, מדוע איחרת, המורהכ אני מצטער אבא שלי ואחותי נהרגו אתמול במיתקפה באתי לספר לך את זה. הוא אומר היית בהלם הוא הגיע עד לבית הספר כדי להגיד לי שלא אכעס כאשר הוא לא הגיע, התנצלתי וכעסתי על עצמי  שהתרדזתי על ילד שהיה במצוקה.

הוא אומר כאשר ילד לא מתנהג יפה בכיתה אינני יכול להגיד לו תביא את אבא יכול להיות שארבא שלו מת, גם שאלה פשוטה למה איחרת לא צריכה להישאל.

כאשר נהרגו בחומס 41 תלמידים החלטנו להפסיק ללמדבבתי ספר רגילים , ייצרנו כיתות קטנות בבתים, בדירות במקלטים, אנשים עזרו לזה לקרות איבטחו את המקום שמו שקים על הקירות כדי לתמוך בהם ​מה אתה מלמד?  בהתחלה לימדתי מתמטיקה ואנגלית חשבתי שוב והבנתי שאני צריך לדאוג להם למזון,  תמיד סיפרתי להם בדיחות כדי שישכחו את כל הרע. אחר כך לימ דתי הוראה שלא מבוססת על ידע אלא על בניית אופי, יש אהבה גדולה בינם בין עצמם, לא שונאים ולא מקנאים, כל פעם שיש סיטואציה שמאבדים את אבא או את אמא, כולנו מגיעים לביתם כדי לנחם.ניסיני להישאר עם הילד עד שהוא חזר לבית הספר.

ההורים בעבר לא רצו שהתלמידים יבואו לבית הספר כי 7 תלמידים ו-4 קולגות נהרגו. מטוס כיוון ישר לבית הספר, לכן אני קורא להם גיבורים, הם בני 9 ופצצות נופלות עליהם ובכל זאת הם באים.

הוא מכנה את חאלב העיר שעזב חלקת גן עדן, בו השאיר את חייו ואת נשמתו. כיום חי עם אשתו ושני ילדיו הקטנים באידליב, הוא מלמד ספרות אנגלית באחת האוניברסיטאות שנפתחה באיזור.

קשה לדמיין שאנשים הולכים ללמוד עם מציאות כל כך מתוחה, כן זה קורה, כבר יצא שבמהלך מבחן הפציצו אותנו, אמרתי לסטודנטים לנשום עמוק ספרנו עד 3 וזה עבר. 

יש שתי אוניברסיטאות באיזור אחת נקראת "חאלב" שם אני מלמד, ישנם הרבה פרופסורים שנשארו בסוריה, דוקטורנטים ובעלי תוארים לי יש מ.א. בהוראת אנגלית אני מלמד במגמה ספרותי אנגלית.

2000סטודנטים לומדים במחללקה שלנו,  ובכל האוניברסיטה יש 20.000 סטודנטים הם באו לכן מכל רחבי סוריה, עצרו את הלימודים כאשר המלחמה החלה והתחילו שוב ללמוד לפני 3 שנים, אם אנשים יחכו עד שהמלחמה תיגמר..

אתה עובד תמורת כסף? רב הזמן אנחלנו עובדים בהתנדבות, לאנשים אין כסף לשלם, לא תמיד כי איכשהו אנחנו צריכים להתקיים.

אמרתי לתלמידים שלי שהם צריכים לעסוק בהוראה, חינכתי אותם לחשוב רק על הרגע הנוכחי.

אכן מורה של שליחות.