מוטקה > בלוגים > הבלוג של אסתי טל > "האשמים" - סרט מתח יוצא דופן על מרדף משטרתי והתייחסותו האמפטית של מוקדן משטרה המתמסר יומם וליל לגילוי האמת המפתיעה. החל מה-31.1.19 בסינמטק ובבתי קולנוע ברחבי הארץ.

"האשמים" - סרט מתח יוצא דופן על מרדף משטרתי והתייחסותו האמפטית של מוקדן משטרה המתמסר יומם וליל לגילוי האמת המפתיעה. החל מה-31.1.19 בסינמטק ובבתי קולנוע ברחבי הארץ.

צילום: באדיבות סרטי נחשון.
 
תקציר העלילה:
 
אסגר הולם, קצין משטרה המשרת כמוקדן במוקד משטרתי עונה לשיחת חירום מאשה חטופה. ניכר בקולה שהיא מפוחדת. חוששת לדבר. המוקדן, המגלה אמפתיה בלתי רגילה לאירוע מנחה את האישה לדבר כאילו היא משוחחת עם בתה, שנשארה לבד בדירתם. קולה של האישה נשנק. ברקע שומעים קול נוסף הפוקד עליה לתת לו לדבר עם הבת. האישה אומרת שבתה מסרבת לדבר עם איש מלבדה. המוקדן מנחה אותה לדבר בקודים. להשיב ב'כן' ו'לא'. המתח הוא בשיאו. כשהשיחה מתנתקת לפתע, מתחיל מרדף אחר האישה והחוטף. חמוש בטלפון בלבד, יוצא אסגר למרוץ נגד הזמן. עד מהרה הוא מבין שמדובר בפשע גדול בהרבה משחשב.
 
במשך כל הסרט קהל הצופים נחשף רק למתרחש בתחנת המשטרה. המצלמה מתמקדת בהבעות פניו של המוקדן, השולט ביד רמה על האירוע שעל פניו נשמע כחטיפה. המוקדן עושה ימים כלילות בתחנה. נדמה שהסיפור חודר לעצמותיו. לאורך כל הסרט לא רואים את פניה של ה'חטופה' והסובבים אותה. כל אחד יכול לדמיין כאוות נפשו איך נראים גיבורי הפרשה.
 
בסוף הסרט רואים את צלליתו של המוקדן כשהוא נושא פניו אל הנוף הנשקף מבעד למבואה של התחנה. רק אז מבינים את פשר התנהגותו ואת העובדה שיש מספר אשמים באירוע יוצא הדופן הזה.
 
לאורך כל הסרט, שאורכו כשעה וחצי, ישבתי בציפייה דרוכה כדי להבין מה מתרחש כאן. למרות שרואים בעיקר את פניו של המוקדן, דמיינתי את דמותם ותחושותיהם של גיבורי הסיפור הדרמטי.

הסוף הבלתי יאומן ריגש אותי עד דמעות. מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון.   
 
סרט הביכורים של גוסטב מולר הותיר את הקהל המום בבכורתו בפסטיבלי סאנדנס ורוטרדם, בשניהם זכה בפרס הקהל לסרט הטוב ביותר. מאז זכה הסרט בעשרות פרסים נוספים ברחבי העולם  לסרט, לבמאי ולשחקן הראשי.    
 
היוצרים:
בימוי ותסריט:               גוסטב מולר                             
תסריטאי נוסף:             אמיל ניגארד אלברטסן  
צילום:                           יספר ספניג                  
עריכה:                          קרלה לופה היינצלמן    
עיצוב פסקול:                אוסקר סקריבר             
הפקה:                          לינה פלינט                   
 
שחקנים:
אסגר הולם:                  יאקוב סדרגרן               
איבן:                             ג'סיקה דינאג'               
מיקאל:                                     יוהאן אולסן                  
רשיד:                           עומר שרגאווי                
מתילדה:                       קתינקה אברס-יאנסן    
 
(לדברי הבמאי גוסטב מולר, החזון שלו בעשיית "האשמים" היה ליצור מותחן המונע באמצעות הגיבורים. יותר מזה, הוא רצה ליצור סרט שייתן לכל צופה וצופה חוויה שונה לגמרי. "מבחינתי, כבמאי בתחילת הדרך,  היה לנו גם מאוד חשוב להעביר תמונה ריאליסטית. אמיל (תסריטאי שותף) ואני עשינו תחקיר מקיף לדעת בדיוק איך מוקדי החירום בדנמרק עובדים. דיברנו עם שוטרים והאזנו לעוד שיחות רבות מסוג זה. כדי לשמור על התחושה האותנטית של ההתרחשות, השתמשנו בשלוש מצלמות כדי לאפשר טייקים ארוכים.
יאקוב השחקן הראשי לא היה מודע להערות שקיבלו שאר השחקנים, על מנת לקבל ממנו תגובות אמתיות וגם כדי לשמור אותו דרוך ורענן לאורך כל הצילומים.
גם מבחינת הצופים, אני חושב שהדרך הטובה ביותר להגיע לחוויה משמעותית היא לגרום להם לשבת דרוכים בקצה הכיסא. אני אוהב את קו התפר בין הקולנוע האמנותי לקולנוע שפונה לקהל הרחב").
 
סרט נפלא, מרגש ומטלטל, המוכיח כי במקרים רבים רב הנסתר על הגלוי וכשמדובר בפרשיות מורכבות, לעתים קרובות, קשה להגיע לחקר האמת.
 
דנמרק 2018, 85 דקות, דנית, כתוביות לעברית ולאנגלית
החל מתאריך 31 בינואר בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ, בהפצת סרטי נחשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות  0  אהבו 

1962
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

ניסים ונפלאות
בודקת אם אתם עדיין קיימים בעידן הבלבלת הקורונטית. אודליה
לקריאת הפוסט
"לילה בפריז" השאנסונים הגדולים של כל הזמנים
צילום: באדיבות תיאטרון הקאמרי מסע לילי קסום בעיר האורות לצלילי מיטב שיריהם של אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל...
לקריאת הפוסט
תחושת בטן - דרמה משפחתית שעולה על במת תיאטרון הקאמרי
צילום: גבריאל בהרליה. תחושת בטן עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה