"קן הקוקיה", מחזה מאת דייל וסרמן עפ"י ספרו של קן קייזי - הוא אנושי, מטלטל ומרגש, משקף את המתרחש בתוככי המוסדות הפסיכיאטרים, ממחיש את שיטות הטיפול והשלכותיהם על המטופלים. בימוי ומשחק עילאיים.

 צילום: יוסי צבקר
 
תקציר העלילה:

מוסד לחולי נפש. תחושה קלסטרופובית.  חוסר-אונים. הכול סגור ומסוגר. אין פתחי מילוט. כעשרה חוסים עם מבט מזוגג בוהים במאושפז חדש – רנדל מק'מרפי (בגילומו המופלא של עוז זהבי) שהגיע לאבחון, אינו מכיר את החוקים הדרקונים של המקום וסבור שכעבור מספר שבועות הוא ישוחרר לחופשי. מק'מרפי הוא אינדיבידואליסט, בעל רוח חופשית, מהמר כפייתי, גיבור מלחמת קוריאה שהורחק מהצבא וחובב מושבע של קטטות בברים. את המוסד מנהלת האחות ראטצ'ד – דמות אימתנית ומסרסת, ש'מחנכת' את החוסים באמצעות עונשים כבדים ומפחידים. עד מהרה מתפתח עימות מתמשך בין מק'מרפי  והאחות ראטצ'ד, המעמיד במבחן את עוצמת המנהיגות של מק'מרפי מול שאר המטופלים.
 
העלילה המרתקת מסופרת מפיו של צ'יפ ברודן, אינדיאני למחצה המתחזה לחירש-אילם (בגילומו המהמם של ערן שראל), שמפתיע את כולם ברגע שהוא פוצה את פיו ומגלה את קורותיו. סיפורו שזור בהזיות ממוחו הפרנואידי, רווי התרופות והמצולק ממכות חשמל, ויש בהן תובנות מעמיקות על המציאות והסתכלות חודרת ודקת-אבחנה על טבעה של החברה האנושית.
"קן הקוקיה" מעלה לדיון נוקב כמה מהשאלות החשובות בחיינו: מהו חופש אמיתי? מהו החריג ומהו הנורמלי ומי קובע זאת? מה כוחו של ההומור מול הכאב?
 
בנוסף, מדגיש המחזה - בדומה לסרט המפורסם "קן הקוקיה" בכיכובו של ג'ק ניקולסון -  את המאבק הנואש בין עריצות בשם "החוק והסדר" וחירותו של הפרט. המסר העובר בין השיטין הוא ששפיותם של מי שמוגדרים כ"נורמלים" היא יחסית... ואולי בכלל העולם על מנהיגיו הוא שהשתגע?
 
 כשהסופר קן קיזי החליט להתמודד עם הצביעות, האכזריות והקונפורמיזם הכפוי של החיים המודרניים, בספרו שיצא לאור ב-1962, הוא שאב השראה גם מהחוויות האישיות שלו כשפן-ניסיונות בבית חולים לחולי נפש. בספר ובמחזה שעובד על פיו, מק'מרפי, החוסה הבלתי נשלט, נאבק עם השתלטנית האולטימטיבית, האחות ראטצ'ד, על מנת להשתחרר או לפחות להפיח קורטוב של חיים במטופלים הדרוסים והמבוהלים, שהיא מושלת בהם ביד ברזל.
קיזי יצר אלגוריה של אינדיבידואליזם לוחמני במסגרת דרמה פסיכולוגית קורעת לב, בלי לפנות מקום לסנטימנטליות.
 
מחזה אנושי, מרגש ומשעשע כאחד, סוחף ומרתק, בהשתתפות מיטב שחקני התיאטרון. למרות שהמחזה שזור באמירות ומעשים שהעלו חיוך על שפתיי (בעיקר הודות לעוז זהבי והמשחק האותנטי של כל השחקנים) היו סיטואציות מעוררות אימה שלא יכולתי להישיר אליהם מבט.
נהניתי מהבימוי, המשחק, השירים השזורים במחזה והעריכה המוסיקלית.
מחיאות הכפיים הממושכות להם זכו השחקנים מצד הקהל בסיום ההצגה, הוכיח את התרשמותו הכבירה מהשחקנים.
 
היוצרים:
 
המחזאי: דייל וסרמן עפ"י ספרו של קן קייזי,
תרגום: אילן רונן, בימוי: עמרי ניצן,
תפאורה ותלבושות: אדם קלר,
עריכה מוזיקלית: רותם כרמלי, תאורה: נדב ברנע.
 
השחקנים:
איציק אבל, שלומי אברהם ,רות אסרסאי, עזרא דגן, עוז זהבי ,יצחק חזקיה, שלום כורם,  מוטי כץ ,יואב לוי  מיה לנדסמן ,  רביב מדר , אבישי מרידור, אסף סולומון, זיו קלייר,אורי רביץ , אולה שור סלקטר, אוהד שחר, נעמה שטרית, ערן שראל.
 
המועדים הבאים של המחזה בתיאטרון הקאמרי:

5/3/19 שעה 20:30, 24/3/19 שעה 20:30, 25/3/19 שעה 20:30, 23/4/19 שעה 20:30, 24/4/19 שעה 16:30, 20:30, 26/4/19 שעה 21:00, 27/4/19 שעה 21:00.