לכבוד יום האישה- פנקי חברה בבילוי בסרט "יוון סיפור אהבה" בבתי הקולנוע של רשת סינימה סיטי

זה קרה לפני 5 שנים בקיץ. כהרגלי מדי ערב אני עושה הליכה של כ 45 דקות סביב שכונת מגורי על מדרכה שמקיפה את השכונה.

מדי ערב אותו מסלול משעמם.

בשעה 20:00 כהרגלי יצאתי מהבית, לבושה בגדי ספורט. החלטתי משום מה, להחליף מסלול ובחרתי לעשות הליכה בשכונה הסמוכה.

אחרי כ 20 דקות הליכה, כאשר המוסיקה אהובה מתנגנת באזניות, בראש מסתובבות כל מיני מחשבות מטרידות, העיניים מסתכלות אך לא רואות את הדרך, פתאום מצאתי את עצמי שוכבת פרקדן על המדרכה כתוצאה מנפילה חזקה שבאה כתוצאה מהתקלות במרצפות בולטות במדרכה. הנפילה היתה כה עצמתית, שכמה רגעים הייתי הממומה, סוג של אבדן חושים. כשהתעשתתי, היה נדמה לי ששברתי רגלים וידיים. למזלי לא שברתי שום איבר, רק שפשופים מדממים חזקים בידיים ובברכיים וכתף פרוקה.

הכאבים היו עזים.

למזלי, באותו מסלול הלכה מאחורי תמי, אישה שאינני מכירה כלל. היא רצה לכיווני, עזרה לי להתרומם, הובילה אותי להתיישב לספסל קרוב להתאוששות, התקשרה לבעלה שיביא מים ועזרה ראשונה. לא עזבה אותי לרגע עד שהגיע בעלה, חובש צבאי שטיפל בי כמו בבת משפחה. חבש את הפצעים, קיבע את ידי הימנית, השקה אותי במים, הם לא עזבו אותי עד שקצת התאוששתי והסיעו אותי במכוניתם הביתה. הפצעים הגלידו עם הזמן, הכתף הפרוקה פחות או יותר החלימה אחר שנתיים של טיפולי פיזיטרפיה.

מאז המקרה, תמי ואני נהיינו חברות הכי טובות. אין מספיק מילים לתאר את עצמת החברות ואהבה ביננו.

אני מאוד רוצה להזמין את תמי לסרט.

אשמח מאוד ללכת עם חברתי הקרובה והאהובה סילביה!

את סילביה הכרתי לפני כ- 46 שנים, כאשר בנותינו למדו ביחד באותו הגן!

הייחודיות של סילביה היא שהיא מכירה אותי טוב ותמיד לצידי בעת שמחה ובעת צרה!

ארצה לקחת אותה לקלנוע, מכיוון שסילביה היא חברתי הקרובה ביותר ואנו עושות הכל יחדיו, החל מישיבות בבתי קפה ועד טיסות לחו"ל.

הייתי הכי שמחה ללכת עם אחותי , נשמה תאומה שלי , כל יום כמעט משוחחות בטלפון , מתייעצות , מספרות חוויות , מגיע לה פינוק ענק,אני מעריצה אותה, גידלה לבד 4 ילדים לתפארת כעת לצערי היא עוברת תקופה קשה עם אחד הנכדים,.

יש לי חברה בשם אורלי שהיא חברתי כבר כמעט 60! שנה.

אנחנו חברות מאז גיל שנתיים, מאז היינו בגן הילדים, בפעוטון. גם הורינו ז"ל היו חברים. 

את כל שנות ילדותינו ונעורינו העברנו ביחד. היינו מבלות ימים שלמים במשחקי מונופול ועוד ..

נישאנו, הפכנו לאמהות ולסבתות והקשר ביננו לא פסק, אלא הלך והתעצם עם השנים. אנחנו זו לזו לתמיכה ולעזרה אם יש צורך בכל שעות היממה.

אורלי היא כמו אחות לי ואני מאחלת לכל אחת ואחת חברה כזו!

אנחנו אוהבות זו את זו מאד!

אשמח ללכת לצפות איתה בסרט.

בתודה מראש,

אירית

החברה אותה ארצה להזמין היא מיכל. הכרנו בשכונה בירושלים כשהיינו בנות שמונה, למדנו  יחד בכיתות מקבילות והיינו בתנועה יחד.

בתיכון נפרדו דרכנו וכל אחת המשיכה בביס אחר.  שם נותק הקשר וכך היה גם בתקופת הצבא .

לאחר מספר שנים נפגשנו  שוב בהפתעה. כשעבדתי כעובדת רווחה הגיעה מיכל לראיון עבודה . כמובן שהקשר חודש מיד...התברר שלמדנו אותו מקצוע. היא התקבלה לעבודה ומאז למעלה מארבעים שנה אנו "החברות הטובות ביותר" .

אומרים שבגיל מבוגר אי אפשר להכיר חברים חדשים ואני אומרת שזה לא נכון.

אשמח להזמין לסרט את חברתי הטובה מרים אותה הכרתי רק לפני כעשר שנים.. עבדתי במשרד ממשלתי ומרים בבית חולים. נסענו כל אחת מטעם העבודה להשתלמות ונופש במלון בים המלח.

פגישתנו נעשתה באוטובוס אגד, לידי היה מקום פנוי והיא התיישבה בו. במהלך הנסיעה דיברנו על הא ודא, כיבדנו זו את זו וזהו. בהרצאות נפגשנו שוב. היא שמרה לי מקום...נפגשנו בים , ישבנו יחד לארוחות ולאט נוצר קשר טוב. במהלך החופשה הגענו לשיחות נפש ומאז אנו חברות טובות

חברתי הטובה תמר..

הכרנו לגמרי במקרה, אני שכחתי את האנרק שלי בקניון, והיא מצאה את הארנק ויצרה עימי קשר בכדי להחזיר לי אותו.

בתמורה על על טוב ליבה, הזמנתי אותה לכוס קפה וכך נוצרה בינינו חברות מופלאה של כבר כמעט 8 שנים!!