לידיה ליטבק הטייסת היהודיה רוסיה הראשונה במלחמת העולם השניה.

באוקטובר של שנת 1941 שימשה ליטבק כמדריכת תעופה, באותה שנה הוקמה יחידה חדשה של חיל האוויר הסובייטי שהורכבה כולה מנשים בלבד, נקראה קבוצה מס' 122 ליטבק צורפה אליה.

היא סיימה בי"ס יסודי והחלה ללמוד תעופה בבי"ס לטיסה חראסונסקויה, את טיסת הסולו הראשונה ביצעה בגיל 15.

ב-1937 הוכרז אביה ולדמיר כאוייב המדינה, ונעלם במחשכי הגולאג הסובייטי, כשהוא מותיר את היתה עתידה לשרת שמונה חודשים במסגרת זו הוקצו לה טיסות הגנתיות בלבד.עדיין לא התגלה כשרונה ואומץ ליבה.ב-1942 היא היתה הטייסת הראשונה בהיסטוריה שהפילה  מטוס          בקרב אווירי הוא היה מטוס קרב גרמני, שהיה בליווי של קבוצת מפציצים.אותו מטוס קרב היה על זנב מטוסה ועמד להפילה. הטייס היה אלוף ההפלות גרמני בשם מאייר, שעמדו לזכותו 11 הפלות של מטוסים סוביטיים, ואשר זכה בעיטור צלב הברזל הגרמצני שלוש פעמים.

ליטבק המשיכה להפגין כישורי טיסה ויכולות דו קרב במשך שנה כשהיא עוברת במס' יחידות. לאחר הנצחון נעו צפונה ומערבה, סה"כ הפילה 12 מטוסים וכמה מטוסי קרב נוספים.

לאחר שהושלם הנצחון הסובייטי בסטלינגרד קבלה את העיטור הראשון עיטור הכוכב האדום והועלתה לדרגת סגן, נפצעה מס' פעמים  ובאחד הקרבות נאלצה לנטוש את מטוסה. היא צנחה בלב איזור האוייב , טייס עמית הנחית את מטוסו לידה, אפילו לא עצר עצירה של ממש, היא קפצה לתוך המטוס השניים המריאו והיא ניצלה משבי.

היתה מאוהבת באלוף סולומטין, כתבה לאימה שהיא מאוהבת בו, אך הוא נהרג בתאונת אימונים במאי של 1943, חודשיים אחרי באוגוסט 1943 הופל מטוסה והיא נהרגה.

בנוסף לעיטור "הכוכב האדום" קבלה ליטבק בחייה את עיטור לנין, את עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה, את עיטור גיבור ברית המועצות קבלה לאחר מותה.

ליטבק נהגה לטוס תמיד כשבתא הטייס ישנו זר פרחים טרי, נהגה לצייר בצידי מטוסה חבצלת לבנה, לכבוד  כל מטוס שהפילה, החלו לכנותה השושנה הלבנה של סטלינגרד, שמה יצא למרחוק והיא סומנה על ידי הגרמנים, שהיו נחושים להפילה, יותר ויותר התמקדו במטוס שעליו צויירו הפרחים.

ב-1באוגוסט הופלה, זה היה פרי מארב מתוכנן ברגע שזיהו את מטוסה נטשו את כל המטוסים האחרים והתמקדו רק בה, מכאן גם עדותו של הטייס הסובייטי שראה אותה ותיאר שמונה מטוסי מסרשמיט דולקים אחריה.

בעיר שבה שכן בסיסה האחרון הוקם מוזיאון לידיה ליטבק המוקדש לה ולחבריה הטייסים, ליד הוקם פיסלה, נכתבו עליה ספרים רבים בהשראתה הוצגה דמותה בשנת 1985 בפסטיבל אדינבורו.

שאפו על האומץ.