"יתוש בראש", הצגה חדשה על במת החאן - קומדיה של טעויות מאת ז'ורז' פיידו בבימויו של אודי בן משה. סיפורים אנושיים במעטה של קומדיה. צחוק שמרעיד את לשד העצמות.

 צילום: יעל אילן.
 
תקציר:

כשרמונד מבחינה שמזה זמן נמנע בעלה מלקיים אתה יחסים, נכנס אצלה יתוש בראש: יש לו פילגש!
היתוש המזמזם הופך לצפרדע מקרקרת שהופכת לפיל משתולל.
המחזאי פיידו מוסיף לזה זוג תאומים, שאין להבחין ביניהם, אחיין מגמגם, ספרדי קנאי, שיכור אנגלי, משרתת שבעיקר נרדמת וכך הוא רוקח אירוע, שיכול היה בקלות להפוך לסיוט לולא היה מאד מצחיק.

קומדיות טובות מראות אנשים רגילים שעולמם משתנה ונכנס לתזזית או לכאוס. הפתרון הטוב בא להחזיר את הסדר על כנו, אך מתחת לצחוקים מסתתר כאב. אצל פיידו ביתוש בראש, העלילה מתחילה בזה שאישה מקבלת בדואר את כתפיות המכנסיים שקנתה מתנה לבעלה. החבילה נשלחה ממלון ניאופים. פיידו רקח פארסה פרועה, אך המניע לכל הוא מוטיב הקנאה. וכמו שכבר אמרו, קח טרגדיה, האץ את מהירות ההצגה שלה ותקבל קומדיה.

התרגום הנפלא של ניסים אלוני, הבימוי המדויק והמבריק של אודי בן משה והמשחק המעולה של שחקני תיאטרון החאן,  השזור עצב וצחוק, מצליחים לעמעם במעט את סבלם של הדמויות ולהעניק לנו כשעתיים של צחוק ומשובת נעורים.  
 
העלילה:

פאריס של אמצע המאה העשרים. רמונד שנדביז (כרמית מסילתי-קפלן), לאחר שנים של נישואים מאושרים, מתחילה לפקפק בנאמנותו של בעלה. היא מגלה זאת בסוד לחברתה הטובה, לוסיין הומנידס (יעל אסתר מור), והן מחליטות להעמידו במבחן. הן מחברות מכתב חיזור בדוי בכתה ידה של לוסיין, המזמין את עמנואל שנדביז, הבעל, מנהל חברת ביטוח (ארז שפריר) למלון הפגישות "לה ולי", אליו מגיעים אנשים מכובדים כדי לנהל פרשיות אהבים, ובו מתכוונת רמונד להתעמת עם בעלה.
כאשר שנדביז מקבל את המכתב, הוא מאמין שההזמנה נועדה לחברו הטוב ביותר רומן טורנל, עובד בחברת הביטוח, ידיד המשפחה ורווק נאה (יואב היימן), המחזר אחר רמונד ללא ידיעתו של בעלה. טורנל נענה להזמנה ושם פעמיו למלון. בתוך כך, שנדביז מראה את המכתב לבעלה של לוסיין, קרלוס הומנידס, ספרדי חמום מוח ואלים (יוסי עיני). הומנידס, מזהה את כתב ידה של אשתו, חושד שהיא מנסה לנהל רומן מאחורי גבו, וממהר בחמת זעם למלון, תוך ששנדביז דולק אחריו.
המערכה השניה מתרחשת כולה במלון "לה ולי", כאשר דמויות נוספות מצטרפות לסבך האירועים. הכל מתנהל בקצב מסחרר של פתיחת דלתות וסגירתן, חדרים מסתובבים על צירם, פגישות בלתי צפויות וטעויות בזיהוי, המגיעות לשיאן בגלל הדמיון המוחלט בין שנדביז לעובד המלון השתיין, פוש.
הבלבול הרב ממשיך גם במערכה השלישית, כאשר כולם מתאספים מחדש בביתו של שנדביז. למרבה המזל הכל בא על מקומו בשלום, וכמסורת הקומדיה, סוף טוב – הכל טוב.
 
"יתוש בראש" פירושו רעיון טורדני המציק לאדם ללא הרף. אף שהיו הפקות קודמות של "יתוש בראש" בתיאטראות רפרטואיים בארץ ( הבימה – 1967 ו-1982), תיאטרון באר שבע -1993), תיאטרון חיפה – 2001) ותיאטרון הקאמרי -2006), כולן בתרגום נסים אלוני, מגע ידיהם של הבמאים השונים, צוות המשתתפים השונה, מקנה לכל הצגה את ייחודה.

בהצגה הנוכחית של תיאטרון החאן, שעלתה בתל אביב החודש, התפקעתי מצחוק לכל אורך ההצגה. כמעט ולא הרגשתי איך הזמן חלף. היו סצנות קורעות מצחוק ושחקנים רבי כישורים, שכל תנועה ומבט שלהם הביעו את תחושותיהם. ארז שפריר בתפקידו הכפול כשנדביז ופוש, גדול מהחיים. קאמי שנדביז, בן אחיו ומזכירו של מר שנדביז, איתי שור, המשחק דמות שלשונה דבקה לחיכה וחצי הצגה מלהג בג'יבריש ונראה מטומטם גמור, סחט שאגות צחוק מהקהל. יהויכין פרידלנדר, המגלם את דמותו של דוקטור פינאש, רופא חברת הביטוח ורופא המשפחה ופועל לגלות את האמת כמי שכפאו איזה שד, משחק נפלא.

השחקן יוסי עיני, המגלם את דמותו של קרלוס הומנידס, איש עסקים מספרד, קורע מצחוק במבטא הספרדי האותנטי שלו ובצרחותיו מלאות הזעם. אריאל וולף – אטיין, משרת בבית שנדביז, שאותו כבר ראיתי בשלל תפקידים בתיאטרון החאן, נכנס לדמות המשרת, כאילו יש לו וותק של שנים במקצוע הזה, שכבר אבד עליו הכלח.
השחקניות כבשו אותי בחינן, בהבעת הסערה הנפשית בה היו נתונות, בתלבושות המעוצבות שעטו על גופן , בכושרן הספורטיבי  ויכולתן לצאת בשלום מהריצה האינסופית (ועוד על עקבים גבוהים) ולסיים את ההצגה ללא פגע...
בקיצור, מי שרוצה ליהנות מהחיים ולשכוח את כל הסובב אותו, מומלץ להגיע ליתוש בראש. אף שמדובר בקומדיה, תמיד אפשר ללמוד משהו חדש. למשל, סוף מעשה, מחשבה תחילה.

היוצרים:
בימוי: אודי בן משה,
זוהי ההצגה הראשונה שמביים בן משה בחאן, מאז נכנס לתפקידו כמנהל האמנותי בסוף 2018. (בעבר ביים כמה מההצגות המצליחות בחאן ("הנשים העליזות מוינדזור", "תעלולי סקפן", "החולה המדומה", "נפוליון – חי או מת!" ועוד).
נדמה שבהצגה "יתוש בראש", עבד הבמאי בן משה עם סטופר ביד ותזמן כמו שוטר תנועה מיומן את התנועה וההתרוצצות, ממש כמו ברחוב ראשי שהרמזורים כבו בו.

נוסח עברי: על פי נסים אלוני,
תפאורה: סבטלנה ברגר,
תלבושות: אורן דר,
תאורה: רוני כהן,
עריכה מוסיקלית: אוהד בן אבי.

משתתפים:

אור לומברוזו, איתי שור, ארז שפריר, אריאל וולף, דודו בן-זאב, יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני, יעל מור, כרמית מסילתי-קפלן, ניר רון, סוזנה פפיאן.
 
ההצגה תעלה שוב בתיאטרון החאן ירושלים:
בחודש אפריל: 1,2,3,4,6,7,8.