ויטנאם

עד למלחמת העולם השנייה היתה ויטנאם עם קמבודיה ולאוס חלק מקולוניה צרפתית, מסוף שנות ה-50 החלה מעורבות שהלכה וגברה מצד א.הברית,  במהלך שנות ה-60 הלך המאבק וגבר בין צפון ויטנאם והויטקונג לבין האמריקנים.
לאחר שנים עקובות מדם עם קרבנות אין ספור משני הצדדים, זו היתה מלחמה אבודה מראש,האמריקניים לא ידעו למה הם נכנסים, למלחמת גרילה רוויה בדם, בוססו בבץ הוויטנאמי, מלחמה זו עברה דרך שלושה נשיאים קנדי, ג'קסון וניקסון.העמים האלה אינם נכנעים.אלו הם עמים נחושים. רקר בדיעבד הבינו שהם לא יכולים לנצח אותם.

במרץ של 1973 נחתם הסכם להוצאת הכוחות האמריקניים מויטנאם. בשנת 76 אוחדו שתי המדינות, לאחר המלחמה נשענה ויטנאם על הסיוע גם כלכלית וגם צבאית מברית המועצות עד לקריסתה ב-1989.

ויטנאם היא מדינה אגדתית ומרתקת, איזורים הרריים מחליפי גוונים לצד מישורים, ערים צפופות רוחשות פעילות, סייגון השוקקת לצד איזורי   נופש עם נופים מהפנטים.

מפרץ הלונג בי מנוקד באלפי איים קטנים הגיוון מתבטא באוכלוסיית בעלי החיים ובצמחיה, הטמפרטורה קיצונית, בקיץ חם מאד ובחורף אפשר לראות שלג.

יש בה כפרים נידחים, שווקים ססגוניים ומקדשים זהובים, טרסות אורז ריבועים ריבועים ירוקים מראה קסום.
זה עם מחייך  מקבל במאור פנים את התיירים  ומקבל באהבה ובשמחה את הכל. כולם רוכבים על קטנועים על אופנועים וטוסטוסים, התנועה רבה וצפופה, הם לא מצייתים לחוקים, אף אחד לא צופר לא מקלל, כולם נדחפים לא נותנים זכות קדימה, אך הכל זורם.

העיר החשובה ביותר היא סייגון מודרנית נראית כמו עיר אמריקנית, מגרדי שחקים הכל מפואר ויקר , האנוי צפופה ומזוהמת, סאפה היא עיירה כבסיס יציאה לטרק ולכפרי הסביבה, השוק צבעוני, הנשים לבושות בגוונים מאירים וצבעוניים במדרגות ניצב כסר קטן וספר המספר ברחוב. רק גברים.

על הגבול בין ויטנאם לסין ישנם שבטים המתפרנסים מחקלאות, לכל שבט שפה או דיאלקט משלו, תרבות לבוש ומנהגים שונים, לפי צבע הבגד אפשר לדעת לאיזה שבט אתה שייך, השבטים הם מיעוטים אשר ברחו מסין ומטיבט.
האיזור הוא בותי הבקתות רעועות בשדות הם מתבוססים בבץ עד הברכיים את המחרשה מוביל פרד וכך שותלים את האורז(עבודה קשה מאד) אשר משמש למאכל אותם ומייבאים אותו לארצות רבות. הנשים בשבטים אורגות צעיפים ססגוניים ומוכרות אותם לתיירים.
לויטנאמיים חשוב מאד מראה בתיהם מבחוץ, כלפי חוץ יכול להיראות כארמון, ובפנים חירבה ישנו מזרן גדול עליו הם יושבים.

בהאנוי במפרץ הלונג יש שיט מקום קסום, זה אחד משבעת פלאי עולם, הוא מורכב מ-3000 איים קטנים  הבקתות שטות על המים בהם הם מתגוררים המראות יפהפיים וקסומים.

ישנם נופים עוצרי נשימה, מרכזה של ויטנאם הוא אתר מורשת של אונסקו, אוי אן עיר תיירותית מבנים עתיקים ונהר שחוצה לכל אורכה, סימטאות ממוקמות חנויות ומסעדות, היא נקראת עיר החייטים, בבקר נותן את האריג  ובערבו של יום אתה מקבל חליפה.בשוק מוכרים את הפרי דוריאן שהוא מאד אהוב. 

הגברים משחקים שעות את השח הסיני והנשים עובדות בשוק ומוכרות, ישנו משקה אלכהולי בתוך הבקבוק נחש מחזיק בפיו עקרב אומרים הם שזה מחזק את כח הגברא.  

לדייגים העניים אין אפילו סירה רק גיגית, אפשר לקנות את הדג לקחתו למסעדה ושם מבשלים אותו. ישנן שלש צורות של נישואים אחד בשידוך   שניים מתוך אהבה והשלישית נערות רבות הולכות לעבוד בשדות לבד, גבר חוטף אותן בכח, אם ההורים אינם מסכימים ה נערה חוזרת לביתה אך לעולם אינה נישאת.

מערכת החינוך יום לימודים ארוך עד 6 בערב כדי לתמוך בהורים העובדים.
יש האומרים כי יש מכנה משותף בין הישראלים לבין הויטנמיים והוא היצירתיות.

דלתא הוא הנהר הגדול ביותר באסיה, אוסף של תעלות צפופות שבהם כפרים שאינם נגישים אלא רק על ידי סירה ,המאכל המאופיין שם הוא דג אוזן הפיל המטוגן בשמן עמוק.

אכן מדינה רוויה בנופים מטמטמים. וקסומים.