מרק אפונה

גשם סוחף, ממש לא רואים מה קורה בכביש, המגבים נעים בטירוף
אבל ממשיכים לנסוע.
לפעמים הדרכים כאילו ממתינות לך ומזמנות לך הזדמנויות, ככה היה
כשראיתי בצד הדרך את הרכב עם אורות ההתראה המהבהבים.
עצרתי ויצאתי בגשם הסוחף. היא הייתה שם אישה בשלה ונרעדת.
"המכונית נתקעה לי"
"כן רואים"
"אני חושבת שנגמר לי המצבר"
"כן את ממש זקוקה לטעינה " אני מחייך
במקרה יש לי תמיד כבלים באוטו, מה שאני שונא זה להפוך כיוון בכביש
אבל המקרה הזה מחייב פגוש מול פגוש.
לפעמים נדמה לי שאני הפראייר של העולם, כך חשבתי בעוד אני עומד,
מחבר את הכבלים למצברים שלה וכולי רטוב עד לשד עצמותיי.
אבל אחרי שהנעתי לה, נתנה כזה חיוך שהיה שווה בשבילו, ואם לא די בזה -
מהשמיים כנראה גומלים גם..
"אתה ממש רטוב, אני גרה לא רחוק אולי תבוא ונייבש לך את הבגדים".
מעניין מדוע לא הרהרתי פעמיים.
כשהיינו ביחד היה כל כך חם, חם וסמיך ונזכרתי:
זה כמו מרק אפונה.
המרכיבים:
כוס אפונה יבשה
חצי כוס אפונה קפואה
4 גבעולי סלרי עלים
בצל בינוני
חצי שורש סלרי
גזר
כף אבקת מרק עוף
פלפל שחור ופפריקה
8 כוסות מים
אפשר להוסיף בסוף טבעות קבנוס.
ההכנה:
משרים את האפונה היבשה לשעתיים במים חמים.
מבשלים את האפונה היבשה לפחות שעה במים,
מוסיפים את עלי הסלרי חתוכים לפיסות של 2 ס"מ לערך,
את הבצל בשלמותו, שורש פרוס וגזר. מבשלים לפחות עוד שעה.
כעת מוסיפים את אבקת המרק והתבלינים ומערבבים היטב.
מבשלים עד שהאפונה ממש מתפרקת.
המרק הזה צריך להיות סמיך, ממש סמיך.
בסיום מוסיפים את האפונה הקפואה ואת טבעות הקבנוס לעוד שש דקות.
ואז היא אומרת לי , חשבתי שתתייבש כאן ואתה כולך מזיע ורטוב
ונזכרתי בשיר של ידידה שלי, חווה.
זוכרת לילה סמיך
כמו מרק אפונה
אולי לא ירד גשם
אבל זוכרת את הסגריר
אנחנו כאן
חיים בזמן התלוי על בלימה
הלא אפשר לעצום עיניים
ולחשוב שיצאנו למסע הסנטימנטלי?
אנחנו דמויות מדומות
כמו הנסיעה, כמו
בועות סבון שנולדות בדמיון
כמו מוח מגשש במרחקים
במקומות שהם אסוציאציות בלבד
והגוף משתנה כל העת
כבדה מכדי להיות ברבור
מברווזת אליך, אל תוך הליל
לילה סמיך
כמו מרק אפונה.
מרק אפונה
אז היה קר ולא התחשק לי להמתין להשריית האפונה. שטפתי הרתחתי והינה היא מוכנה מהבילה . איך אומרים, קיצור דרך. להבא ננסה את המתכון שלך.
אין יותר טוב ליום חורף קר וגשום :-)