כל חייו היו מבוזבזים כ....תרנגולת

בביקור שערך צפר מפורסם אצל חברו החוואי, ביקרו השניים בלול הענקי שהיה באמצע החווה שלו. באמצע הלול עמד לו נשר ענק, וניקר בשעמום מתוך דליי התערובת. "מה עושה הנשר המדהים הזה באמצע הלול" ? שאל הצפר, "זו הייתה טעות" השיב החוואי, "יום אחד הביאו לי ביצים לדגירה, ובין הביצים הייתה כנראה ביצה של נשר, וכאשר הוא בקע מהביצה, הוא חשב, ועדיין חושב שהוא תרנגולת, וזה מצחיק את כל המבקרים ולכן אני משאיר אותו" ענה החוואי. "השתגעת?, זה ממש צער בעלי חיים" אמר הצפר, " תן לי אותו, ואשחרר אותו לטבע, שם מקומו!" לאחר דין ודברים קצר, לקח הצפר את הנשר, עלה איתו לצוק גבוה המשקיף על העמק, ואמר לנשר "עוף לך, ראה, עולם, הצלח, ומלא את תפקידך הטבעי כי נשר אתה!" "לא" ענה לו הנשר, "אני תרנגולת, כולם אמרו לי תמיד שאני תרנגולת, אני פוחד !" שמט הצפר את הנשר מתוך ידיו אל תוך התהום, ולאחר צלילה קצרה פרש הנשר את כנפיו, והתחיל בדאייה מדהימה מעל העמק. כאשר חש הנשר את האוויר המסתחרר מתחת לאברות כנפיו, והביט מטה לעבר העמק, ראה את הלול בו גדל, חשב לעצמו, "איזה נס ומזל היה לי שהצפר גילה אותי, אחרת כל חיי היו מבוזבזים כ..... תרנגולת"! הרבה מאיתנו חיים שנים רבות, לא מודעים לכוח, למעוף ולעוצמה הנחבאת לה בתוכנו, כי כך אמרו לנו הורינו חברינו, והרבה מדורשי "טובתנו". אנחנו לא יודעים למה אנחנו מסוגלים, ו.... מפחדים לעוף. כמה רצון צריך על מנת שנתחיל להרגיש נשרים! אבל כאשר אנחנו מתחילים לעוף אין מי שיעצור אותנו! עוף לך, בן אדם! להצלחה נולדת, ואל תיתן לאחרים להרוס לך את הטיסה המדהימה אל עבר ההצלחה....

מרצה לאופטימיות .דני סימון