קרב היריות מהמטבח

התיקתוק המונוטוני של המקלדת היה כעין מנגינה ביחוד למי שזוכר את מכונות הכתיבה הישנות שניגנו סימפוניות . באותו רגע עסקתי בכתיבת מכתב חריף לראש העיר , מכתב תלונה של אזרח רוגן על פעילות יתר של מפקחי החניה של העיריה. הבית שבו אני מתגורר חולש על שני רחובות קטנים שבסמוך להם נמצאים בניני בית המשפט, יד לבנים ובית אלבה. בכל בוקר מגיעים עורכי דין ולקוחותיהם ותופסים כל פינה של חניה. המצב החמיר בחודש האחרון לאחר שועד הבית בשיתוף עם העיריה החליט לשפץ את הקירות החיצוניים של המבנה. כל בעלי המכוניות נצטוו לפנות את חניותיהם מתחת לעמודים ולחפש חניה ברחובות הסמוכים. אבל כל החניות תפוסות על עורכי הדין ולקוחותיהם. ואז מחליטה העיריה לעשות עוד צעד למלא את קופותה על חשבון הדיירים. בערב הגיעו עובדי עיריה וסימנו באדום שתי פינות רחובות ששימשו לנו לחניה בארבעים השנים האחרונות. בבוקר כבר הגיעו פקחים ורשמו דוחות למכוניות שחנו שם כשעדיין לא סומן הקטע באדום. . ופתאום התחילו הפקחים להופיע מידי יום ולרשום דוחות חניה למכוניות שגורשו מבתיהם וחנו בקטעים האסורים המסומנים באדום. . כל עיר דואגת לחניות מוסדרות לתושביהן. רחובות שלמים מסומנים בתל אביב המותרים לחניית תושבי האזור בלבד . אבל הרצליה רוצה להגדיל את קופתה והפקחים עובדים שעות נוספות. ........וואו אני שומע קרב יריות במטבח ואת הנכדה צועקת "הם מתפוצצים". אני רץ למטבח ובום משהוא עף לעברי בקול נפץ. חה.. זה לא כדור וזה לא קרב יריות. הייתי שקוע בכתיבת המכתב ושכחתי ששמתי בתנור קסטניות כאשר הצבתי בתנור חום מקסימלי. והם החלו להתפוצץ אחד אחר השני כשהם משאירים אחריהם קליפות שרופות בפיזור גדול כמו לאחר קרב. . נו זו לא פעם ראשונה שהפרופסור שוכח משהוא בתנור. זה מה שחושבות הנכדות. ..קולות הנפץ היו כמו קרב יריות. מזל שהמנקה מגיעה מחר. יהיה לה מה לנקות