הדג שהועלה קורבן
"הוא הגיע" נשמעה צעקה של יוסי שהתלהב מבואו של סבא יעקב. . היה זה ארוע מיוחד שבו הטריח עצמו הרב יעקב להגיע מחיפה לתל אביב . האוטובוס מחיפה הגיע עד שדרות רוטשילד ומשם שכר הרב דליג'נס רתום לשני סוסים שהוביל אותו לבית בתו לאה. עמדנו במרפסת שלושה דרדקים מוכנים להקביל את פניו ראשון ניגש אחי בן ה8 מנשק את ידו של הרב ותוך כדי כך זוכה לקבל מטבע שילינג שבזמנו היה בעל ערך רב ביחוד לילד . אחריו ניגשתי ונישקתי את ידי הרב וגם אני זכיתי לקבל שילינג. .אחרונה ניגשה אחותי בת החמש וכך חזר הרטואל על עצמו בכל ביקור כזה.
לאחר קבלת הפנים צעד הרב לעבר בריכת הדגים . הוא בחן את המבנה וחיוך התפשט על שפתיו. הוא ידע שניצח והיה מרוצה מכך הרב לא ידע אילו ויכוחים התנהלו בין בני הבית על בקשתו של הרב לרוצץ את ראשו של הפסל שהיה מוצב בפיתחה של הבריכה דרכה זרמו המים לבריכה.
שכננו יערי היה אמן דגול ובין היתר יצר פסלים. באחד הביקורים בביתינו הציע לבנות פסל של דיג נורדי אוחז בידו דג כשמפיו יזרמו מים לבריכה. שמחנו להצעה והפסל היה יצירה מופלאה כשכל האורחים שיבחו אותה. . אולם אליה וקוץ בה. סבא יעקב הרב הזכיר להורי את הפסוק בתורה "לא תעשה לך פסל ותמונה...." ו"ביקש " שנשמיד את הפסל. התעורר ויכוח חריף בין אבי לאמי וגם אנו הילדים היינו מעורבים בויכוח. הפסל היה יפיפה וקשה היה לנו להשמיד אותו. לבסוף נכנענו לדרישת אמא שידעה כי אם לא נהרוס את הפסל , אביה הרב לא יכנס יותר לבית הזה. בלב כבד לקחנו פטיש ושברנו את ראשו של הדיג הנורדי .עוד כמה מכות פטיש ומהפסל נישאר גוש בטון מכוער. גוש הבטון המכוער הוא שהעלה את החיוך על שפתיו של סבא הרב שידע כי ניצח במערכה על כבוד התורה.
קופץ ישר לברכה בששון ושמחה,
וניצל כדג שמח.שהרי לא רצה לקפוא מקור.
יעקב ידידי, כאחד העוסק בפיסול וציור,
חש צער על הריסת היצירה האומנותית, שהמשפחה קיבלה מהשכן הטוב.
מצד אחד ראיתי בעיני רוחי את כאבם של בני המשפחה על הגזרה שנפלה עליהם, לצד חיוך הניצחון, של הרב, על שבא על סיפוקו,וכלל לא התחשב בפגיעה ברגשותיהם של בני הבית.
שבוע טוב ומבורך. (חיוך) נדב.
דרך אגב השבירה אולי הורסת את החומר אך לא בהכרח את הרוח שבליבות האנשים.
וכשהרוח לוחשת שששש, ששש, אתה אף פעם לא יודע מתי תפרוץ האש בתודה שוקי פשוטי או ורדי אם תירצה.!!!