מוטקה > בלוגים > הבלוג של טובה פריש . > בנ??פול אויבך-א?ל ת??שמ?ח!ובכושלו-א?ל י?ג?ל ל?ב??ך

בנ??פול אויבך-א?ל ת??שמ?ח!ובכושלו-א?ל י?ג?ל ל?ב??ך

כולנו בני אנוש.עם אותם הרגשות,אותו הסבל,אותן האהבות ואותן החרדות.היכול היה העולם הזה אי פעם להסיר את כל גבולות השינאה ולהיות אנושות אחת ,מאוחדת,שפועלת כאחד להציל את העולם מסבל?
בנ??פול אויבך-א?ל ת??שמ?ח!ובכושלו-א?ל י?ג?ל ל?ב??ך

אתחיל בנושא שונה לגמרי.חוויה שעברתי אתמול.

בטיול מרגש שבסופו היגענו למרכז המבקרים במיצפה ר?מון.לאחר שראינו את תילבושות האסטרונאוטים,במיוחד של אילן רמון,תמונות הששה שלא חזרו איתו מהחלל,צפינו בסרט,בו אילן מחייך אל בני משפחתו,אומר מהחללית לאשתו כמה הוא אוהב אותה,וכמה הם ציפו לבואו והוא קיווה לראותם,בין כל זה,תוך כדי חיוך,הוא מספר כמה ניפלא לראות את כדור הארץ המרחק הזה.כמה יפה הוא ניראה.בלי גבולות.וכאן הפואנטה שלי.כמה היה רוצה שכשיחזור(ולא עלה בידיו)לראות את העולם גם כאן,למטה,עולם בלי גבולות.(הניגוד בין תיקוותיו  לסוף המר גרם אפילו לגברים אחדים להזיל דמעה.)

הבקר כך ראיתי אני את העולם.

בסי.אן.אן.הבקר הראו שיירות של נשים,ילדים זקנים תשושים ופצועים נישאים על אלונקות,פליטים סורים,שאיבדו כל מה שהיה להם,הולכים ימים במדבר,כדי להגיע לעבר הירדן.עם התקרבם לשם,יוצאים לקראתם חיילים ירדנים ומסייעים בידם ,לשאת את הילדים,להעלות זקנים ותשושים על אלונקות ועל משאיות.בסופו של דבר הם מגיעים למחנות פליטים,מעין קראוואנים.כל בקר מביאים להם,לנשים בניפרד לגברים בניפרד,פיתות תמורת נקודות.לא אלאה אתכם בתמונות מעציבות משם.מי כמונו,היהודים, יודעים מה זה מחנות פליטים.

באותו רגע,אף אני הייתי אדם ללא גבולות.

לבי ניכמר עליהם.תאמרו,הם עשו כך וכך,הם שונאים אותנו,אבל באותו רגע שראיתי את המיסכנים האלה,אף אני הייתי עולם ללא גבולות.

תגובות  8  אהבו 

561
אין ואני מקווה שלא יהיה עולם ללא גבולות, מפני שאז, השלטון יהיה דיקטטורי. כל גוף, בכל גודל, מוגדר ומוגן, על ידי גבולותיו. מפני שונותנו קיומנו, כשבעדנו ונגדנו. מה שצריך לשאוף אליו, הוא כמה שפחות חיכוך, ...
אין ואני מקווה שלא יהיה עולם ללא גבולות, מפני שאז, השלטון יהיה דיקטטורי. כל גוף, בכל גודל, מוגדר ומוגן, על ידי גבולותיו. מפני שונותנו קיומנו, כשבעדנו ונגדנו. מה שצריך לשאוף אליו, הוא כמה שפחות חיכוך, כי חיכוך מעלה את רמת החום, עד לאש, פיצוץ וכלום.
אבל אפשר לחלום
אבל העולם עומד מנגד ולא נוקף אצבע קטנה לשנות או לעזור, וזה עצוב.
כמיליון ילדים יתומים מסתובבים ברחבי סוריה ואין פוצה פה ומצפצף. מה יהיו בבגרותם?
לצערנו מי שסובל יותר מכל במלחמות הם העמך. האנשים הקטנים שבסך הכל רוצים לחיות בשקט ולהרויח את לחמם עד שמגיע המטורף התורני ומכניס אותם למילכוד שמוביל לאבדון
כולם צורחים על אסד, אסד הוא דמות מולדתו ועדתו. עדתו היא מיעוט של כשני מיליון איש, בסוריה. המלחמה בסוריה אינה לדמוקרטיה, אלא מלחמה דתית, סונים נגד עלווים. אם אסד היה חושב על השמדת הסונים בסוריה, התמונה...
כולם צורחים על אסד, אסד הוא דמות מולדתו ועדתו. עדתו היא מיעוט של כשני מיליון איש, בסוריה. המלחמה בסוריה אינה לדמוקרטיה, אלא מלחמה דתית, סונים נגד עלווים. אם אסד היה חושב על השמדת הסונים בסוריה, התמונה היתה איומה, של השמדת עם וזו אינה התמונה כיום. התמונה נוראה, אך אינה השמדת עם. הסבירות היא שלוא אסד יפסיד, ייערך טבח דמים של הסונים בעדה העלווית. לוא הייתי עלווי, הייתי פועל בנחרצות יתר, אולי יותר מאסד, להגנת עדתי, היותי. במוח ובכוח, אני רוצה שישראל תנהג בנחרצות להגנת תושביה, אם תאויים מעשית ותאבד מהיקרים לה, לנו. העולם הינו מרחב של שקר, בשם יושר, ואין להתפלא על מעשיו, יהיו אשר יהיו. שרידות היא הערך העליון, ושאר הערכים בטלים בשישים, כשמדובר על שרידותו של כלל. מצדה היא סמל, אך סמל שטבע את המונח "לעולם לא שוב" שהוא הכיוון הנכון לשרידות, קרי - מעשה מוטעה, שמורה שלא היה צריך להיעשות.
תודה על ההשתתפות שלך
נכון,העם הפשוט,שלא הוא קבע את המדיניות הזו,בסוף רק הוא הסובל.ועולם?שותק.כלומר,כאילו עושה.מה עושה ?מקים ועדה שמקימה ועדה,ובינתיים נהרגים שם אנשים וילדים. חס וחלילה,מה היה עושה העולם אם לנו היה קורה מש...
נכון,העם הפשוט,שלא הוא קבע את המדיניות הזו,בסוף רק הוא הסובל.ועולם?שותק.כלומר,כאילו עושה.מה עושה ?מקים ועדה שמקימה ועדה,ובינתיים נהרגים שם אנשים וילדים.
חס וחלילה,מה היה עושה העולם אם לנו היה קורה משהו דומה.כמו התקפה של איראן?לדעתי-היה עושה עוד פחות.המסקנה ברורה.....
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

יום הקדיש הכללי
היום,י' בטבת,הוא יום הקדיש הכללי של האנשים שיום מותם אינו ידוע.במסורת זהו יום צום בו החל המצור על ירושלים טרם חורבן...
לקריאת הפוסט
אספר לקראת טו' בשבט אגדה סלובקית
בכפר אחד חי אכר עם אשתו ובנו התינוק. מדי יום האשה החרוצה היתה פעילה,אך בלכתה לישון,בערב, נירדמה מייד כמו בול עץ. הלך האכר ליער,למכשפה הידועה בסביבה ,וכשהיא יושבת ליד יורה רותחת,מעבירה נוזל...
לקריאת הפוסט
ברכה
שנה אזרחית מוצלחת לכל חברי מוטקה.שנת בריאות ,אושר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה