ההיה או חלמתי חלום
האם היתם ילדים בשנות ה-80
איך שרדתם????
כשהיינו ילדים ישבנו ברכב לא חגורים.ו
לא היו כריות אויור.
היה כף לטייל בטנדר ולשבת מאחור.
שאנחנו זוכרים טוב מאוד.....
העריסות שלנו היו צבועים בצבעי עופרת
מבריקים......
לא היו סוגרי מתכת על בקבוקי
התרופות.על המגרות ועל הדלתות.....
כשרכבנו על אופניים לא חבשנו קסדות
ולא היו מגני ברכיים.
ההורים שלנו לא הגישו תלונות בעירייה
כשנפלנו בגלל חורים באספלט.
שתינו מים לרוויה מהברז בגינה.או
איפה שרק מצאנו.לא היה לנו בקבוק
מים מינרלים.
בילינו שעות על גבי שעות בבניית
מכוניות מארגזים וצינורות ולא בדיוק על
פי התקן.
לאחר כמה היתנגשויות למדנו לפתור את
הבעיות.עצרנו מול עץ או פשוט קפצנו
על הארץ......
לא הזעיקו שירותי רפואה דחופה אחרי
כל נפילה......
הרשו לנו לצאת לשחק בחוץ ובלבד
שניזכור לחזור לארוחה.......
הלכנו לבית הספר כדי לעבוד וללמוד
ולא כדי;לפתח את הפוטנציאל היצירתי
שלנו.....
כשלא עבדנו.המורה נתנה לנו עונש
ולפעמים אפילו הרביצה.
ההורים שלנו מעולם לא הגישו תלונה.
ידענו שזה הגיע לנו.
לא היו ניידים.......שלחנו מכתבים
וגלויות.......
נחתכנו .שברנו יד או רגל.הלכו לנו כמה
שיניים......
אבל אף פעם לאהגשנו תלונות בעקבות
התאונות האלה.....
אף אחד לא היה אשם........מלבדנו
שיחקנו שוטרים וגנבים.שיחקנו עם
נפצים.ואף פעם לא הצתנו רכבים.......
היתחלקנו בבקבוק קולה אחד בין 4
חברים כשיכולנו.כי זה היה
זכוכית של ליטר......כולנו שתינו מהפיה
ואף אחד לא מת מזה.
לא היה לנו פליי סטיישן ולא
m p 3.ולא נינטנדו.ולא
משחקי וידאו.ולא היייתה טלויזיה
בכבלים.ולא היו צורבים.ולא קולנוע ביתי;לא
ניידים.לא צ"אטים.ולאינטרנט.....וכו"......
לעומת זאת היו לנו חברים אמיתיים.
יצאנו לקחנו אופניים.או פשוט הלכנו
ברגל לחברים.צילצלנו בפעמון.או סתם
ניכנסנו בלי לצלצל והלכנו לשחק.....
לא שלחנו אס אם אסים.
לחברה שלנו קראו יוסי משה ושרה ולא
gmail .com סיסמה.
שיחקנו עם מקלות.עם כדורי טניס.
בשוטרים וגנבים.תופסת.כדוררגל.21.
שיחקנו עם בובות ועם מכוניות
מיניאטורות.ולא במשחקי מחשב.
לא כולנו היינו תלמידים טובים.ומי שניכשל.
נישאר כיתה.אף אחד לא הלך לפסיכולוג.או.
ליועצת חינוכית.
פשוט נישארנו כיתה.וקיבלנו הזדמנות שניה.
מי שלא רצה ללמוד בתיכון הלך לבית
ספר מיקצועי.
וזאת לא היתה בושה.
חווינו את החופש.למדנו מהצלחות
ומהכשלונות שלנו.לקחנו אחריות.
ולמדנו להיסתדר לבד.
האם אתם שייכים לאותו דור?
תשכחו אולי ולו לכמה רגעים.מהחיים
המטורפים של היום ותהפכו שוב לילדים שהיינו
פעם........
שיהיה לכולנו שבת שלום ויום נפלא
בא במייל
כל האמור נכון יותר למחצית הראשונה של המאה ה 20.
(וגם לפני כן אבל אין כבר ילידי המאה ה19 בחיים).
אפשר לכלול גם את ילידי שנות ה60. אחרי כן "הכל התקלקל"
בשנות השמונים הייתי בשנותי הארבעים
אבל שכתבת היה גם כשהייתי עול ימים
בשנות השלושים והארבעים
יופי של זיכרונות
אני בטוחה שכמעט לכל אחד יש זיכרונות עם פינה חמה בלב. לאותה תקופה .גם אם החיים לא תמיד היו קלים.
תודה לכם על תגובותיכם ותודה לשאר הקוראים.
שבוע טוב
היה באמת כל כך כיף או שפשוט היינו ילדים או נערים,והכל כיף כאשר אנו צעירים.
אומנם הייתי ילדה קטנה בערך בגיל 5.אך גדלתי לאותה תקופה.כל מי שגדל באותה תקופה ילדים ומבוגרים. זוכר אותה כתקופה מחשלת ויפה.
תודה לך על תגובתך
תודה שרה על תגובתך
נקודה למחשבה, אם לא היה אינטרנט לא הייתי יכול לקרוא את מה שכתבת כאן.