הכרת טובה

ידוע שהאדם מיסודו הוא כפוי טובה, ולא יודע להעריך את מה שנתן לו ה' ואת המתנות שקיבל. ולצערינו רק כאשר האדם מקבל מכה או סטירה חס ושלום אז הוא לומד להעריך את מה שהיה לו לפני כן.
ובכדי להבין את הענין נביא את המשל הבא: מעשה במלך אחד שרבו מעשי הגנבה בממלכתו. יום אחד החליט המלך שצריך לעשות סוף לענין ומי שיתפס בגנבתו 'אחת דתו להמית' - יקבל 39 מלקות עד שתצא נשמתו.
למרות אזהרותיו של המלך היה גנב אחד שהמשיך 'במלאכתו' ויום אחד הוא נתפס על חם בגנבה. הביאו אותו לפני המלך והודיעו לו שכעונש הוא יקבל 39 מלקות עד שהוא ימות.
קבעו תאריך, וקבעו ש'ההצגה' תתרחש באחד האצטדיונים המפוארים בעיר שיכול לאכלס קהל רב. והנה, כאשר הגיע היום הוביל אחד מהמשרתים של המלך את הגנב לבימה המרכזית שם יכו אותו עד למותו.
בדרך אומר הגנב למשרת של המלך: תראה, אני אתן לך מליון דולר אם לא תכה אותי ותעשה רק בכאילו. שמע המשרת והסכים. והנה, האות ניתן והמשרת של המלך עשה גלגולים עם השוט והיכה מכה חזקה 'בכאילו' בגנב, וכל הקהל מחא כפיים.
כך היה במשך 38 מכות. במכה ה-39 נתן המשרת מכה חזקה מאוד לגופו של הגנב, והגנב נפצע קשה מאוד. לאחר ששיקמו אותו בבית החולים, בא הגנב למשרת ואמר לו: 'הבטחתי לך מליון דולר תמורת זה שלא תכה אותי, ולמה הכית אותי?
אמר לו משרת המלך: אם לא הייתי נותן לך את המכה החזקה היית חושב בליבך ששילמת סתם סכום כל כך גדול, וכמו שספגת 38 מכות חלשות כך יכולת לספוג עוד אחת, לכן נתתי לך מכה שתעריך כמה ריחמתי עליך במשך 38 מכות.
והנמשל הוא: יש הרבה אנשים שלא מעריכים את מה שהם מקבלים ורק כאשר הם מקבלים מכה חזקה, הם לומדים להעריך כמה טוב היה להם לפני כן. לכן, כל אדם צריך להודות לבורא עולם על מה שהוא נתן לו ותמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה...
בא במייל
מחיאות כפיים, רחל היקרה לסיפור מלבב ומאיר, על משל ונמשל, שהבאת.
אכן, צריך אדם להעריך את מה שהיה לו, ויש לו, גם אחרי שהוא מועד.
בלי קשר לכוח עליון, לו המאמינים מייחסים זאת.
"הכרת תודה" סיפור יפהפה. (פרח) נדב.