סליחה שניצחנו...
בעיצומו של האביב אחרי חג הפסח בו חגגנו על נס יציאת מצרים באים באיבחה אחת שני ימי זיכרון שמטלטלים את הלב "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" ואחרי שבוע "יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל", נושק ליום העצוב הזה הוא יום העצמאות, משואה לתקומה, ואיזה תקומה?.
אחרי מלחמת ששת הימים כתב אפרים קישון ספר סטירה נהדר "סליחה שניצחנו", ברוח הספר של קישון אני רוצה "להתנצל" בפני כל העמלקים סליחה שניצחנו והצלחנו להקים כאן תקומה מופלאה לעם היהודי.
הקמנו מדינה חופשית ודמוקרטית עם שארית הפליטה מהשואה ועם קובץ יהודים מעשרות גלויות, מדינה שהיא בקדמת הבמה העולמית בבטחון, בטכנולוגיה, חקלאות, רפואה, ידע, ועוד.
יש עדיין מלאכה רבה, יש קלקולים ויש לתקן ולשפר בתחומים אחדים אבל יש לנו מדינה שכבר אינה פרגיה צעירה אבל היא רואה 6 6 נכוכה את העתיד, בקיצור משומשת במצב מצוין.
ניזכור את החללים במערכות ישראל ואת משפחותיהם היקרות ונרים כוס לחיי המדינה.
ולכן אני לא סולח להם
חג עצמאות שמח עם הרבה טיולים ומנגלים.
כמה ימים בשנה זוכרים את החללים ואת משפחותיהם?
יום אחד בשנה ,ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, ומה עם שאר ימות השנה?
הגיע הזמן לחשבון נפש מעמיק של עם ישראל ובעיקר של קברניטי המדינה ולשנות את דפוסי ההתנהגות ביחסם הן לזיכרון חללי מלחמות ישראל והן למשפחותיהם.
כנראה שנתניהו רוצה לרצות את האיחוד האירופי וארה"ב כדי להפיג לחץ דיפלומטי ורואה בשחרור המחבלים אתנן פוליטי, שאי ברכה.
למשפחות השכולות המעבר מיום הזיכרון לחגיגות יום העצמאות בלתי אפשרי, אי אפשר מיד עם תום יום האבל לעבור לשמחה, שבת שלום.
הפואנטה בתגובתי הינה זוכרים את חללי מלחמות ישראל ואת משפחותיהם יום אחד בלבד בשנה, מתוך שלוש מאות ששים וחמישה ימים בשנה.
בתגובתי אין כל קשר לצמידות יום הזיכרון ליום העצמאות.
והרבה עבודה לנו אם באחדות ועם
ועם באויבינו שרוצים להשמידינו
מה היה פה לפני 70 שנה לעומת היום? תודה לתגובתך.