מלחמה ושלום
לפני זמן רב כתבתי שיר
מעמקי לבי התמים והכואב
היום עיינתי בו שוב, וחיוך מר
עלה על שפתי. נראה לי שאנחנו
בדרך ללא מוצא וזה עצוב כל כך.
אני רוצה
שתהיה שלווה
שתהיה אהבה
שלא ישא גוי אל גוי חרב ...
ולא ידעו עוד מלחמה.
שילדים משני הצדדים
ישחקו במחבואים
אבל לא בתוך מקלטים,
שבעיניים נוצצות מחייכות
ירוצו בשבילי השדות,
בלי לפחד מהפצצות חוזרות ונשנות.
שאנשים יטיילו ברחובות העיר
שלובי זרוע גבם זקוף ולבם צעיר.
שיתן האל בלב כולנו אהבה וחמלה
להבין את האחר, ולחבק את הנתינה.
שבבתי החולים תשכבנה רק נשים יולדות
ושהבכי היחיד יהיה בבואם של התינוקות.
ושתחת שמי הים התיכון
יגור זאב עם כבש
ונמר עם גדי ירבץ
ולא נדע עוד מלחמה לעולם
רק שלום שלווה ושמחה לכולםםםםםםם.
דליה
ואני מתפללת עדיין בעמקי לבי שנגיע למקום
של שלווה שיתן אלוהים בלב אוייבינו מלאי השנאה
תבונה להבין שבדרך הזו כולנו נצא נפסדים אמן ואמן.