אני בן גוריוניסטית

לחברי היקרים במוטקה.

כשאני כותבת פוסט מן הראוי לקרוא הכל. לא קריאה סלקטיבית. קראתם מה אני מציעה במקום הפסקת אש פחדנית? שפנית?

האם מישהו חושב שהאלטרנטיבה היחידה למצב הנוכחי והרצון של ראשי ישראל להפסקת אש, הינו כניסה לעזה?

מי שחושב כך, זבש"ו.

אני כתבתי בהרחבה את הרעיון שלי - להכניס את ראשי מדינות ערב הנאורות, לתמונה.

לתת למלכי ערב את השרביט, לפתור את הבעיה משני קצותיה.

גם לתת מענה לאיראן. להזרים כספים לעזה למטרות שלום.

גם לפתור בעיה הומאנית של הפליטים בני הערובה של הטרוריסטים

למלכי ערב המאה ולכן להם אף הדעה.

תמוה בעיני שקיבלתי תגובות מחברי הנאורים, אך כנראה הלחוצים ששיערו, בטעות, שפני למלחמה.

בשום פנים ואופן אינני רוצה וברור שאינני מציעה כניסה לעזה. לא נשפוך את דם בנינו.

והכניסה, חלילה, לא תפתור אף בעיה.

לא למדתם לקח? לא הבנתם שבאלימות לא פותרים בעיות?

כמה פעמים נכנסנו לעזה? מה פתר? חיסלנו אותם? השמדנו אותם? לא.

רק על ידי פתרונות בשיחות נוכל, אם בכלל להגיע לשלום.

ובינתיים, כדי שלא ירימו ראש, אסור להפסיק לכתוש אותם. הם אינם חושבים על שלום. הם ימשיכו וימשיכו למרות הפסקת אש שתושג איך שתושג. על ידי שפנים או על ידי חכמים.

ואני מצביעה עבודה.

אנחנו בנינו את הארץ הזאת.

אבי המנוח היה בהגנה. בבריגדה. שוטר מיוחד. מושבניק חקלאי.

נולדתי בתל אביב, בשכונת מחלול שהיום בנויה עליה בריכת גורדון. אמא שלי המנוחה הלכה עם פולה בן גוריון למכולת. יצחק שדה שיחק איתי כדור מים בחוף תל אביב.

הצבעתי לפרס, הצבעתי לברק, הצבעתי ליחימוביץ.

עכשיו ברור?