* סינמה *
הקולנוע, כידוע היה פה מזמן. עוד הרבה לפני הטלויזיה.
סרטים הוצגו בבתי קולנוע והיו כאלה בכל עיר.
בתל אביב היו לא מעט כאלה - ואני יליד תל אביב.
* מלבד בבתי קולנוע, היו לפעמים מקרינים לנו סרט בבית הספר.
לשם כך היו מחשיכים את אולם ההתעמלות, אנו ישבנו על ספסלים או על הרצפה. סדין נתלה על אחד הקירות ועליו הוקרן למשל הסרט 'טרזן'.
* על כל לוח מודעות בעיר הייתה תוכניה של השבוע בקולנוע, שם פורטו כל הסרטים לפי בתי הקולנוע.
צויין שם הסרט, השחקנים הראשיים והכי חשוב שבוע ההקרנה.
סרט מבוקש היה מוקרן במשך שבועות רבים כדי לענות על הביקוש.
כמו כן הייתה מופיעה ההערה: "תרגום בגוף הסרט" שאז היה חידוש ולא נכלל בכל סרט !
מאוחר יותר הופיעו הערות כמו "סינמסקופ".
* זמני ההצגות היו קבועים ואחידים בכל בתי הקולנוע:
הצגה יומית אחה"צ בערך בשעה 1500 ושתי הצגות ערב ב1900 וב 2100.
מאוחר יותר החלו מעט בתי קולנוע להקרין "יומיות": החל מ 10 בבוקר הקרנות רצופות עד הערב והכניסה בכל עת שתרצה. תמורת כרטיס אחד יכולת לשהות כמה שתרצה. פתרון מושלם לבטלנים, בימי גשם או שרב.
* בכל בית קולנוע היו קופות שהיו נפתחות מעט לפני ההצגה.
במקרה של סרטים מבוקשים היו משתרכים תורים ארוכים שעות לפני הפתיחה.
ואז כמובן הופיעו הספסרים שהצטיידו בכרטיסים מבעוד מועד ומכרו אותם לאחרונים שבתור במחירים מופקעים.
כמובן שלא ניתן היה להזמין כרטיסים בטלפון.
* לעניין התרגום:
לפני היות התרגום בגוף הסרט - היה התרגום נכתב בכתב יד על גבי סרט שקוף.
סרט התרגום היה מוקרן מצד שמאל לסרט הקולנוע, על מסך צר נפרד. המקרין שישב בחדר ההקרנה היה מגולל את סרט התרגום בהתאם למדובר בסרט הקולנוע.
לפעמים היה מלל רב, ואז היה מריץ את סרט התרגום באופן שקשה היה לעקוב.
יותר גרוע - וזה קרה לא מעט - כשהיה המקרין "נרדם":
העלילה מתקדמת, השחקנים מדברים וסרט התרגום - "תקוע".
או אז הייתה קמה צעקה באולם: "תרגום" !!
מיד היה המקרין מריץ את סרט התרגום למקום הנכון כשהצופים מפסידים את כל הנאמר בינתיים.
* פעם עישנו בקולנוע - חופשי !
כשנכנסת לאולם היה בו ריח כבד של עשן, ולא רק ריח - את העשן ניתן היה לראות היטב.
אלומת האור של מקרן הסרט הייתה נראית היטב על גבי העשן.
כשחזרת הביתה היו הבגדים ספוגים ריח העשן.
* פעם גם לא היו מזגנים! היו מאווררים.
בקולנוע מוגרבי, למשל, הייתה תקרה נפתחת. כן כמו
SUN ROOF ברכב.
בהצגות ערב בקיץ, נפתחה התקרה ואת הסרט ראו תחת אור הכוכבים.
* * * * *
עד היום אני אינני אוהב לראות סרטים בטלוויזיה (ובטח שלא במחשב).
לראות סרט בשבילי זה "בילוי". מתלבשים ויוצאים בערב לקולנוע.
רציתי גם ליידע אתכם לגבי אתר שמנציח את כל בתי הקולנוע שפעלו בארץ ! יש שם מידע וגם לא מעט תמונות, הנה הלינק:
http://israel-cinemas.blogspot.co.il/
-
<p>אהבתי מועדים לשמחה</p>
<p> בלש ( בלאש)!!!!!!!!</p>
<p>ע"י בהמידע שאתה מביא מכירה אותו מחיי לא בתל אביב בטבעון</p>
<p>ניתן ליצור פסיפס ולאט ,לאט להגיע למסקנה מהו גילך המופלג ( ואני גבר חשבתי שאתה קטין) </p>
<p>ומה התרגיל.....</p>
<p><img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-wink.gif" alt="wink" /></p>
<p>ולא תוכל לכנות אותי יותר חטיארית. מקסימום טאיירית.....</p>
<p>עוד יתברר בסופו שלצגבר שאנחנו לא רק מאותו הכפר ( ישראל) אלא ישבנו על סיר לילה צד בצד באותו הגנון...</p>
<p>אני זוכרת איך כל יום ששי היה סרט בקולנוע אי שם ב..</p>
<p>בדרך כלל טרזן וצ'יטה או משהו כזה.</p>
<p>ולפעמים צ'ארלי צ'פלין.או שלגיה ושבעת הגמדים.</p>
<p>התרגום היה בצד. ודיפו אותי והסתירו לי והסרט היה נקרע באמצע וכולם צעקו על המקרין ולפעמים התרגום איחר או הקדים את הדיבורים.</p>
<p>אני זוכרת שהייתי כל כך סקרנית וניסיתי להגיע למסך כדי לגעת בשחקנים כדי לראות אם הם אמיתיים והסתכנתי בלינץ'.</p>
<p>ואז הגיעו הסרטים האמיתייםבגיל ההתבגרותL</p>
<p>אוקלאומה =ראיתילפחותפעמיים וחלף עם הרוח שנרדמתי באמצע אולי 5 פעמים וכל פעם בקטע אחר.</p>
<p>ואז בא הסרט של היצ'קוק פסיכו וביקשתי את חברותיי שילוו אותי הבייתה או עד לפינה והתשובה באה ברעדה ובנקישת שיניים : באמת?ומי ילווה אותי????????!!!<br />אז טסתי הבייתה ושרקתי כל הדרך וצעקתי לאבא שלי מרחוק שיבוא ואז הוא אמרבכעס די!יותר אני לא מרשה לך ללכת לסרטים שכאלה</p>
<p> ונכנסתי להורי למיטה במשך שבוע ,לא עזר להם והיו לי סיוטים וישנתי עם עם אורות בכל הבית.ומאזאני ל מתקלחת מאחורי וילון סגור בייחוד כשבחוץ יורד גשם שיטפון.עם רעמים וברקים</p>
<p>עד עצם היום הזה.</p>
<p></p>
<p>אבל לא ויתרתי על דני קיי.</p>
<p></p>
<p><strong>אני למדתי לדבר אנגלית בקולנוע "ען" מסיבוב התרגום שהיה בצד כתוב בכתב יד לא תמיד תרגמתי נכון אבל צעקות המבינים החזירו אותי למסלול וכל זה בהתנדבות רק לראות סרטים</strong></p>
<p><strong>לעיתים אני מתגעגע לקולנוע "עדן" שהבנין עדיין עומד ומי זוכר את בית העם וגן רינה שניהם ברחוב בן יהודה בית אלעל כיום וומול בנין סחרוב,</strong></p>
<p><strong>שמע , אתה מחזיר אותי אחרורה בזמן ותיכף אתחיל להשתפך.</strong></p>
<p><strong>הזכרת את הגג הנפתח של קולנוע מוגרבי אבל שכחת את המדרגות ואת השעון בככר מודבי עליו מספרים שבנו אותו למטרה לומר לעם ישראל כי מתי שעוברת בתולה ליד השעון הוא מתחיל לצלצל, לבסוף פרקו אותו כי אף פעם לא צלצל.</strong></p>
<p><strong>ואת הדוקטורים מגרמניה שמכרו "האט דוג" נקניקיות חמות עם כרוב כבוש וחרדל ליד המדוגות של מוגרבי בחצי גרוש.</strong></p>
<p><strong>די די אני משתפך</strong></p>
<p><strong>חג שמח חבר</strong></p>
<p style="margin: 0cm 0cm 10pt;" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;"><font size="3">בהחלט נוסטלגיה... אני את ילדותי עברתי בקיבוץ וגם שם היו סרטים עם תרגום בצד....אבל מה שיותר מצחיק היה שאת הכסאות היינו צרכים להביא בעצמנו, לאולם הספורט, כך שתמיד ביום ההקרנה הייתה שיירה של אנשים משתרכת עם כסאות על הראש..... </font></span></p>
<p><font face="Times New Roman" size="3"> </font></p>
<p>במזנון היה עוגת ריבה יחד עם סודה ותות. </p>
<p>2 סרטים במחיר של כרטיס אחד.</p>
<p>אחחחחח היו זמנים במערב .</p>
<p>מערבונים כדוגמת רינגו וביל קרטר חהחההח</p>
<p>יפה הנוסטלגיה !</p>
<p>גם היום אני פריקית של סרטים, זה התחיל מהסרטים הגדולים שאבא שלי לקח אותנו לצפות בת"א, כמו את הסרט: קלאופטרה, משה, ספרטקוס, בן חור, ועוד, שהיו סרטי ענק-גדולים מהחיים.</p>
<p>אך..., היו ימים.<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-innocent.gif" alt="innocent" />. תודה מ-ם שהחזרת אותי לימים האלו.</p>
<p>הכנסו ללינק שהבאתי, שם יוכל כל אחד למצוא את הקולנוע שהכיר בילדותו ואשר כבר איננו היום.</p>
<p>יעקב הזכיר את 'גן רינה' ו'בית העם' בתל אביב, וישראל את 'עדן'. והיו גם 'אופיר' ו'אוריון' 'מגדלור' ו'אסתר' ועוד ועוד כולם מופיעים שם באתר ולא רק התל אביבים אלא מכל הארץ. מומלץ.</p>
<p>לא אשכח את סרטי ילדותי "שלגיה", "פינוקיו", "במבי", סרטי "טרזן", "השמן והרזה" "צ'ארלי צ'אפלין" ועוד ועוד...</p>
<p></p>
<p>היו עוד רבים שאני זוכר וגם כאלה ששכחתי - תקצר היריעה.</p>
<p>לכן הבאתי את הלינק שם כל בתי הקולנוע בכל הארץ.</p>
<p>לקחת אותנו לאחור לבתי הקולנוע של פעם.</p>
<p>אני נתניתית,ולכן סיפורי משם.</p>
<p>סרטים טורקים היו הכי אהובים עלי בקנוטי</p>
<p>תודה והמשל כך</p>
<p>נשיקות</p>
<p>כילידת פתח-תקוה - בקרתי דרך האתר בקולנוע "אורון" שהיה אמפיתאטרון פתוח ואני מרגישה ברגע זה בידיו של בעלי שהיה חברי משוטטות על תווי גופי תוך כדי הצפייה, נהפך למרכז מסחרי.</p>
<p>קולנוע הדר - שנעלם לטובת קניון.</p>
<p>קולנוע שלום</p>
<p>וגולת הכותרת בית קולנוע שהיה ממוקם בבריכת "מכבי" אחרי מגרש הכדורגל הייתה בריכה - אנו היינו ישובים על ספסלים כמו באמפיתאטרון - הבריכה הייתה בינינו לבין המסך הגדול עליו הוקרן הסרט.</p>
<p>הייתי הולכת לשם עם אמי ז"ל <img alt="cry" src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-cry.gif" /> לראות סרטים תורכיים והודיים.</p>
<p>כשאני מספרת לנכדיי שהיה תרגום בצד הסרט קשה להם להכיל זאת.</p>
<p>wow תודה על רגעי נוסטלגיה שהיו ולא ישובו עוד.</p>