הזמנה למסיבת קדם הלוויה
הטלפון צלצל על הקו היה אלי חבר שמדי פעם (בערך פעם בשנה) אנחנו נפגשים בבית קפה או במסעדה הרי אלי הוא החתיך של השכונה שהתחתן עם חברה שלי ציפי שהיתה מלכת השכונה.
"אני חולה וימי ספורים והייתי רוצה להזמין אותך למסיבת הלוויה שלי שעדיין אני לא יודע מתי היא תארך".
הייתי בהלם . שתקתי ולא ידעתי מה אומרים ואיך מגיבים להזמנה כזו .
מה קרה? שאלתי בקול ענות חלושה .
מזל סרטן כמו המזל שלי לפי התאריך שנולדתי בא לביקור וראה כי טוב ונשאר ומסרב להתפנות .
איזה אומץ יש לך לעשות מסיבת קדם לוויה.
אהבתי את האימרה שלך "מסיבת קדם לוויה" אני אשתמש בזה בטלפונים הבאים לכל הח'ברה .
השיר של הביטלס Yesterday נשמע ברקע ובאמת נזכרתי באלי החתיך של השכונה. שיצא עם מלכת השכונה ציפי ושאלתי אותו ומה שלום ציפי?
ציפי בסדר . התחילה כבר כהרגלה להכין את הקיטרינג לארוע.
העלנו זכרונות מימים עברו מימי סורמלו ועד למאפיה בעיר העתיקה בירושלים שהיינו מסיימים שמה את הלילה לאחר בילוי בבכחוס או אפילו במועדונים שהיו בעיר העתיקה..כמובן ששאלתי מי יגיע וכמה כייף יהיה לפגוש את כולם ..
שיחה קצת הזויה חשבתי לעצמי מצד אחד כייף לפגוש את החברים /ות מהשכונה ..אבל דחילק באיזה ארוע בעצם נפגש.... דמעות חנקו אותי.
טוב הבטחתי שאגיע ונפרדנו לשלום .
סגרתי את הטלפון ונזכרתי שבזמנו גם דן בן אמוץ ערך מסיבת פרידה לפני מותו ..אולי זה הטרנד החדש כעת יהיה אללה יסטור ...שלא נדע.
היום המיוחל הגיע לא ידעתי מה לובשים למסיבה כזו . (בעיה נשית מוכרת) לבשתי לבן לא רציתי לבוא בשחורים כאילו באמת אני בלוויה.
אכן היה מפגש נחמד אלי קרא לעצמו הספד . אני וכמה חברים /ות הוספנו כמה מילים.
היה נחמד להפגש עם הח'ברה אחרי כמה שנים שחלק מהם לא ראיתי .
במסיבה היין והשתיה עשו את שלהם- רקדנו, השתוללנו סובבנו את אלי עם הכסא גלגלים למה הוא כבר לא יכול לעמוד .
התפרקנו ויחד עם זה הדמעות זלגו . על מה ולמה אנחנו בוכים שאלתי את עצמי ?
אולי על הימים שהיו ולא ישובו...
אולי דמעות על מסיבה שבעצם רב בא העצב .
אולי בעצם אנחנו בוכים כי כל אחד ואחת מאיתנו בעצם לא יודעים /ות מה מחכה לנו מאחורי הדלת.
אולי בעצם אנחנו בוכים על עצמנו ..?
בין לבין ישבנו העלינו זכרונות על הימים הנפלאים בירושלים ..נזכרנו בחברים שחלקם כבר לא איתנו ...
חשבתי לעצמי בדרך הביתה אולי זה בעצם עדיף ככה מאשר לבא ללויה.
אתמול קברנו את אלי ולפי בקשתו לא נשאו הספדים .
אבל אלי כהרגלו דאג לפני מותו לתשלום במסעדה מוכרת שנשב נאכל ונשתה ונזכר בו .
כיבדנו את בקשתו וישבנו עם ציפי והילדים ,הנכדים.
לכתוב שהיה נחמד ? כן היה נחמד !
וכאן אני רוצה לשאול אותכם מה דעתכם ?
<p></p>
<p>תוך כדי קריאה נזכרתי בדן בן אמוץ הא?ל?מו?ת?י ובמסיבה המתוקשרת שעשה לחבריו במועדון הלילה "החמאם", והוא עצמו הנחה את מסיבת הפרידה.</p>
<p>אבל שאני קוראת או שומעת על מות אדם</p>
<p>זה מעלה בי את העצב לסף גבוה</p>
<p></p>
<p></p>
<p>הכתיבה יפה ניצה,,המעשה לא לטעמי,</p>
<p>ובמקרה של אלי, אני בהחלט יכולה להבין את המעשה.</p>
<p></p>
<p>יהי זיכרו ברוך</p>
<p>ואת ניצה ענית בעצמך בכך שכשבכיתם למעשה כל אחד בכה על עצמו...</p>
<p>אין לדעת מתי והיכן המוות אורב לכל אחד מאיתנו.</p>
<p>מאידך, אני יכולה להבין את רצונו הכז של אלי להיפרד </p>
<p></p>
<p>מחבריו באופן כזה זלו אישית אולי הוסיף איזן משמעות מיוחדת לסיום חייו.</p>
<p>אם הייתי אישתו,איני בטוחה שהייתי מסוגלת " להתעלות"</p>
<p>ןעשות את כל האבו-ג'ראס של המסיבה הראוותנית לטעמי.</p>
<p>ונדמה לי שהייתי מעדיפה להיפרד מכל אחד בנפרד.</p>
<p>אני ממש לא יודעת אם הייתי מסוגלת להגיע למין מסיבה שכזאת ואולי גם בשל הסיבה שאינני רואה בכך טעם או משמעות לגבי.</p>
<p>מאידך,</p>
<p> נזכרתי בסרט הנפלא שראיתי אולי 5 פעמים לפחות ( גם בגלל המוסיקה והשירים שבו) " החברים של אלכס" the big chill" על מפגש מרתון של חברים של אלכס שנפטר בביתו</p>
<p>ומי שרוצה לדעת יותר שילך לראות את הסרט.</p>
<p>ואלכס הינו גם שם אהובי שעמדנו להינשא ושנפטר.</p>
<p>תודה שהבאת לנו סיפור כה כואב ועצוב על איש חזק ואמיץ.</p>
<p>יהי זכרו ברוך.</p>
<p>.........ואני זוכר שישבתי ליד מיטתה כשהיא מורדמת ונושמת בכבדות ותהיתי האם היא חושבת או יודעת מתי היא הולכת. או אולי היא מחכה לאישור ממני? ואז הגבתי במחשבה כאומר לה " השתררי ילדה, לכי.. וכאילו חיכתה לאישורי פסקה לנשום והלכה.</p>
<p></p>
<p>שבת שלום .</p>
<p></p>
<p>שבת שלום .</p>
<p></p>
<p>קטונתי מלשפוט .</p>
<p></p>
<p>שבת שלום .</p>
<p>נכון שזה נראה תמוה המעשה אבל זכות האחר/ת לבחור .</p>
<p></p>
<p>שבת שלום .</p>
<p>ודווקא בסרט בפגישה שקיימו החברים זו היתה <span style="font-family: arial; font-size: 14px; line-height: 20px; text-align: -webkit-right;">הזדמנות לאוורר חוויות ורגשות שהיו חבויים</span><span style="font-family: arial; font-size: 14px; line-height: 20px; text-align: -webkit-right;"> .</span></p>
<p style="text-align: -webkit-right;"><font face="arial"><span style="font-size: 14px; line-height: 20px;">לכן גם פה כל אחד ואחת הזילו דמעות כולם מסיבותיהם שלהם (סובייקטיבי)</span></font></p>
<p></p>
<p>שבת שלום. </p>
<p></p>
<p>שבת שלום.</p>
<p>בחירות של אנשים ואני קטונתי מלשפוט אותם.</p>
<p></p>
<p>שבת שלום.</p>
<p></p>
<p>וגם פה אכתוב מה שכתבתי קטונתי מלשפוט אנשים איך הם רוצים להתנהל ובמיוחד במצבים מסויימים.</p>
<p></p>
<p>שבת שלום .</p>
<p></p>
<p>אני תמיד טוען שאינני רוצה ללכת להלוויה של מי שלא יבוא להלוויה שלי... אלא אם אני מוכרח... ואני תמיד דוקא מוכרח לבוא...</p>
<p>למסיבה הייתי בא ברצון... <img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>
<p></p>
<p>שנית הציפי הזו אני מכיר אותה,רק שומעת מסיבה -מה מו -ישר קופצת על עגלת קניות של הסופר -שמה דלק 30 אוקטן והופ--אבל האוכל צריך להיות חלבי -לכבד את המת.</p>
<p>מצד שני אם אני הייתי אלי,הייתי עושה מסיבה בהפתעה,ובאותו הערב בסוף המסיבה הייתי פותח את הקלפים-ולא מקלקל המסיבה.</p>
<p>תגידי הבאתם לו מתנה?</p>
<p abp="317"><span abp="318"><b abp="319"><font size="5" abp="320"> אולי על הימים שהיו ולא ישובו... </font></b></span></p>
<p abp="70"></p>
<p>גם אני גדלתי בירושלים,והמקומות והנפשות הפועלות שאת מתארת ,זכורות לי מימי נעורי ובחרותי המוקדמת בבכחוס ופוספוס והמאפיה בעיר העתיקה... היו ימים...</p>
<p style="font-family: Arial; text-align: -webkit-right;">מעדיפה שאני אלך ושלא יבואו אלי ..</p>
<p style="font-family: Arial; text-align: -webkit-right;">בקשר למסיבה גם הייתי באה ברצון.</p>
<p><span style="font-family: 'Times New Roman', Times, David, serif; font-size: 16px; text-align: start;">זה דרכו של העולם .</span></p>
<p>אני בטוחה שציפי תדע מה לעשות עם המתנה.</p>
<p>חשבנו על קלפי טארוט ופותחת בקפה גם .</p>
<p></p>
<p></p>