למה שוב אינך עימי-ניל סדקה

<p>אוחחח - איזה סלואו רקדנו עם השיר הזה......</p>
<p>זוכרת, זוכרת ורוצה להיזכר שוב. זה היה סלואו "בלטה"...</p>
<p>שבת מבורכת לך ניסו חביבי.</p>

<p>אכן כולנו זוכרים את הסלואו הצמוד של שנות ה.....חחח זה היה מזמן והיינו צעירים והאהבות היו יותר תמימות. המוסיקה הייתה שקטה ורומנטית&nbsp; וצמודה&nbsp; ואז הגיע הרוק אנד רול והפך את הכל.&nbsp; ניל צדקה יהוי חםיליד ברוקלין שלא שכח את יהדותו. רבים משיריו זכו לתפוצה עולמית . אני זוכר לו את "הו קארול...."</p>

<p>נגעת בנקודת החיים.</p>
<p>החיים של פעם שונים משל היום.יש שדואגים לנו כאילו שיהיו נוחים וטובים ועל חשבון זה האיכות שלנו יורדת.</p>
<p>אז נכון שפעם הטכנולוגיה הייתה למטה אבל איכות החיים היו טובים ויפים.אנשים אמרו שלום מהלב הייתה אחווה בין בני אדם.היו פחות בודדים -כי לא היה טלפון והלכו ברגל לפגוש אחד את השני.היום כולם בודדים -כל אחד בבלטה שלו.</p>
<p>הטכנולוגייה בשמים והחיים ברצפה.</p>

<p>&nbsp;הייתי על הרחבה, מרגישה את השיר ומרחפת בזרועות בטוחות, נעה עם ניל סדקה, מצמידה גוף- ומנותקת מהעולם.</p>
<p>&nbsp;כמה אני אוהבת לרקוד שנות ה60, 70, 80 -עד 120!. מחכה לריקודים בקיבוץ גן שמואל.</p>
<p>&nbsp;תודה, ניסו. רקדתי (בדמיון).</p>
<p>הג?יט?ה-ש??אב??ס.</p>

<p>כמו כל אלה שכתבו לפני,גם אני מהדור הזה שהשיר הזה היה אחד מפסי הקול של סרט החיים שלהם.אבל כשאני לרגע מתגעגעת לשירים האלה,שזהו אחד הניפלא שבהם,גם התרגום מצויין,אני מייד ניזכרת עד כמה החיים היו קשים אז:לעבוד,תוך כדי גידול ילדים,העבודות בבית היו קשות כי לא היתה עוד מכונת כביסה ולא בלנדר .להכין אוכל לתינוק היה צריך לרסק ביד.אז השירים האלה היו נחמה של אותם הימים שבכלל לא היו יפים כמו כיום.כיום אפשר לצאת מהבית ולרקוד בלי בייבי סיטר,ולנסוע,ויש מיבש אפילו ובלנדרים מכמה סוגים ואינטרנט להתחבר אל אנשים.וטלפון ופלפון.אל לנו לחשוב שפעם היה טוב יותר.שכחנו.עדיף להתרכז בטוב הנוכחי.ובלבד שהאדם יהיה בריא,אז הכל פתוח לפניו.</p>

<p>היה זה בסביבות 1966 כשהייתי חייל צעיר טרום גיוס-לחיל האוויר- נפגשנו בירושלים ביום שישי בערב בדירה של חבר במושבה הגרמנית -ההורים כמובן לא היו-ההסלון מעושן טבק ובירה -היה קטן מלהכיל 30 זוגות חמים ובוערים מלא חשקונים-בחוץ גשם-מישהו דאג להוריד את הפיוז בשעה האחרונה כשהשיר הזה התנגן לו לפחות 5 פעמים עד שעלתה השכנה לברר אם קרה לנו משהו שלפתע המוסיקה נחלשה.&nbsp;</p>
<p>אני עדיין זוכר את הבלטות-מעשה ידי אומן.</p>

<p>בלי פיוז.אז ככה :ברור שהפטיפון שלי הפסיק לעבוד -אנחנו רקדו ושרנו בשקט מופתי -בלי חשבל-יותר עמל -היינו בפנטזיה עולמית -מזל שהשכנה עלתה -אז החזרנו את הפיוז -שלא תספר לבעלת הדירה על מעללי הצעירים חסרי מנוח.</p>

<p>כל כך רציתי לרקוד איתך סלו בלטה,בערבי הקריוקי -אבל הפסדת.</p>
<p>את זוכרת אז היו בלטות קטנות,25 על 25 דבר שהצר את צעדינו ולא אפשר לנו מרחב תמרון.היום הבלטות קרמיקה בגודל 60 -אפשר לאבד את האינטימיות.</p>
<p>לי הייתה שיטה של ריקוד בלטה:רציתי כל הזמן שהרגליים של בת זוגי תמיד תדרוכנה על שלי -כך ידעתי שהיא תמיד עימי.</p>
<p>אבל החברה לפעמים השתכרו ואבדו את הצפון.היו כאלה שנרדמו בסלו שאפילו אם החליפו להם בני זוג המסכן לא הבחין בכך.&nbsp;</p>

<p>ואם נכנסים לקישור שהעברת ,</p>
<p>אפשר להתענג על עוד כמה שירים .</p>
<p>עוצמת את העינים ונזכרת גם באישה חדר עם פטיפון גדול ,</p>
<p>בשכונת קטמון ...מפאת צניעותי לא אספר על הבלטות שמה חהחהחהחהח</p>
<p>שבת שלום .</p>

<p>גם אני מפאת צניעות וסוביודיצה וניצה לא אגלה מה יש מתחת לבלטות .</p>
<p>החיים הללו לא ישובו עוד-לפעמים אני מתרפק עליהם במקום לתהות מה יהיה מחח.כמו ספר טוב אני קורע.</p>

<p abp="70">ניל סדקה היה אחד הגדולים בסוג זה של מוסיקה. מי שהפריע לו להיות הכי גדול היה פול אנקה.השיר "או קרול" נכתב לחברתו לכיתה הזמרת והמלחינה המצוינת-קרול קינג שכתבה את השיר הידוע "יש לך חבר"ועוד כמה שירים מעולים. באש לי. תמיד העדפתי את השיר כרטיס בכוון אחד one way ticket</p>