אני חוגג לבד
13 שנים חלפו מאז שהיא הלכה. היום הוא התאריך האזרחי שבו אני מעלה את זיכרה לבד ,בלי נרות ובלי צרמוניה ההגיגיגים שאני מעלה כאן הם נר וירטואלי לזיכרה.של הרעיה והחברה הטובה ביותר שהייתה לי.. אחיה ואחיותיה יגיעו לאזכרה בשבוע הבא לפי הלוח העיברי . ואז .קדיש ,דמעות הדלקת נרות ואשת חייל מי ימצא .אהבתי את הלבד

שלוש עשרה שנים חלפו מאז
נגעתי באבן , הקבר היה קר.
אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים
ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים.
הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים
הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ
המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות
הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו.
זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן.
יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים.
ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>או שהתכוונת ואהבתי את הלבד ?</p>
<p></p>
<p>ונאמר: לא טוב היות האדם לבדו.....</p>
<p></p>
<p><strong>שנינו מתגעגעים למה שחלף זה מכבר</strong></p>
<p><strong>אך מתנחמים בזכרונות היפים</strong></p>
<p><strong>בהם הותירו אותנו נפעמים</strong></p>
<p><strong>בזו האהבה שאינה יודעת גבולות</strong></p>
<p><strong>כמדורה של להבות הזכרונות</strong></p>
<p><strong>ובהם ידידי אנו מתנחמים</strong></p>
<p><strong>ככל שעוברים עלינו הימים</strong></p>
<p>שלוש עשרה שנים חלפו מאז פקד האסון הנוראי את ביתך,</p>
<p>ואתה את זכרה זוכר יום יום.</p>
<p>הצער והגעגוע, לא עוזבים אותך ולו לרגע קט במשך כל התקופה מאז.</p>
<p>אתה לא נותרת לבד, יש לך משפחה ענפה, ויש לך ידידים אשר נמצאים לימינך תמיד.</p>
<p>היי חזק ושמור על עצמך.</p>
<p></p>
<p>הרבה נחמה,</p>
<p></p>
<p></p>
<p> </p>
<p>כשאדם הולך הזיכרון הופך לאוצר,</p>
<p>וככל שהזיכרון יפה יותר - הוא כואב יותר.</p>
<p>מבינה ומזדהה איתך , בגעגוע בזיכרון וגם בלהיות לבד.</p>
<p>יהי זכרה ברוך</p>
<p></p>
<p></p>
<p></p>
<p></p>
<p> אתה לא לבד כאן כולנו איתך ביום קשה זה</p>
<p>תהי נשמתה של אישתך בצרור החיים</p>
<p>שתדע רק שמחה וגיל והרבה בריאות</p>
<p>שאתה מלווה ומלכד</p>
<p>את מישפחתכם</p>
<p>כפי שרצתה</p>
<p>יהי זיכרה ברוך</p>
<p>שלך-ניצן</p>
<p>האהובה החסרה היא בליבך,כל יום כל שעה.</p>
<p>החיים חזקים מאיתנו,איתך בזכרון</p>
<p>יום טוב</p>
<p></p>
<p>הביחד המיוחד הזה ממשיך להאיר את ימך ולהפיץ חום על משפחתך כולה.</p>
<p>אכן נר זיכרון וירטואלי העלת פה.</p>
<p>וטוב שהבאת את תמונתה שזה המעט שבמעט שתוכל להציגה לנו.</p>
<p>ונכון מאד כתבת: "<span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; text-align: -webkit-right;">הקבר שבה נישמתה נחה הוא בתוכי. ורק כשאני לבד אני חש בה בנשמה.</span><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; text-align: -webkit-right;">הקבר שבה נישמתה נחה הוא בתוכי. ורק כשאני לבד אני חש בה בנשמה."</span></p>
<p><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; text-align: -webkit-right;">זה מסביר את "הלבד" שאליו כיוונת.</span></p>
<p><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; text-align: -webkit-right;">הנחמה היחידה שאפשר לומר - זכית להכיר ולחיות עם האישה המופלאה הזו, ואת זה עם כל הזכרונות וקיומה בליבך אי אפשר לקחת ממך.</span></p>
<p><span style="font-family: Arial; font-size: 15.1999998092651px; text-align: -webkit-right;">יהי זיכרה ברוך.</span></p>
<p>קודם כל לדעתי היתה לך אישה יפה ת.נ.צ.ב.ה</p>
<p>וזה שאתה אוהב את ה"לבד" זה בסדר לדעתי מפני שאתה לבד "לבד" ללא זוגיות אולי אבל מוקף במשפחתך האוהבת וכל מילה נוספת מיותר.</p>
<p>שלא תדע צער ידידי היקר יעקב.</p>
<p></p>
<p></p>
<p> ואת הזכרונות היפים המשותפים.לנצח</p>
<p> תזכור את רעיתך ומעשיה בוואדי לתמיד.</p>