קרא ספר
פעמי ם יש לי יובש בכתיבה גם בקריאה, אך תמיד אני חוזרת אל החברים הטובים שלי הספרים. מחכים הם לי תמיד בסבלנו רבה, נענים למגע ידי, צריכה אני להושיט יד ולבחור. הספרים משחררם אותי מהעולם החיצון לזמן מה. כאשר אני מקדישה זמן לקריאה, לעולם אינני לבדי. אני ממריאה לעבר מחוזות רחוקים, גם ארצות שמעולם לא ביקרתי בהן למשל יפן{הספר חוויה יפנית) נעשות מוכרות וקרובות, את מתוודעת לאורחות חיים, מסורות ומנהגים, מנטליות שונה, גסטרונומיה ומנהגי חיזור. מבעד לדפים מרחיבה את אופקיי ואת דמיוני, פוגשת נופים קסומים, אנשים לא שגרתיים משחררת את דמיוני, ואני חופשיה להמריא ולחקור, אין גבולות לקיומי. מזדהה אני עם הגיבורים, פעם מוחה דמעה וחומלת,ופעם משתעשעת וצוחקת. יש פעמים לאחר סיום הספר, עדיין נמצאת תחת רשמיו, ומהגגת בו. למרות שהיום זה לא פופולארי לקרוא ספרים, את מקומם תפשו הטלויזיה והאינטרנט, אני אותם לא מחליפה, ועכשיו אתם גם מבינים מדוע, הם החברים הכי טובים שלי.
בלעדייך ובלעדי קוראים כמוך היו פושטים רגל. ..חחחחח
נהנה לקרוא את הפוסטים שלך.
יעקב.
(הספר חוויה יפאנית - הפך לנוסטלגיה. יפאן היום - מוכה ע"ע תוצאות הצונאמי הרות האסון - הגרעיני ועוד).
ספרים הם אוצר.
אישית, לדעתי, הספר הדיגיטלי-עם כל הכבוד לטכנולוגיה-לא יתן את אותה תחושה מיוחדת,כפי שכתבתי בבלוג.