על כמה נשים בתנך

הנישה הנשית בתנ"ך היא מצומצמת . התנ"ך נכתב ע"י גברים בחברה פטריארכלית. השופטים המלכים המנהיגים, תיאורי המלחמה, הקונפליקטים ותיאורי האירועים רובם ככולם נכתבו מנקודת מבט גברית לעומת חלקן המזערי של הנשים בתנ"ך. הכתיבה הנשית הנדירה בתנ"ך, מגלה עולם ומלואו ומוכיחה כמו תמיד כי לנשים יש נוכחות משפיעה. אפשר למצוא נשים פמיניסטיות וחזקות כבר אז גם אם נוכחתן המספרית דלה.
בנות צלופחד
, יעל, דבורה, תמר, יהודית, אסתר המלכה, בעלת האוב ואיזבל נשים חזקות, שונות, מודעות לעצמן, דעתניות ומשנות/משפיעות על סביבתן. בנות צלופחד ? (במדבר כ"ו-33 כ"ז 1-11)התארגנות פמיניסטית ראשונה בתנ"ך אמנם משפחתית אך בהחלט קובעת ומציבה תקדים חשוב בתחום דיני ירושה וקנין בעת העתיקה. הבנות: מ?ח?ל?ה, נ?ע?ה, ח?ג?ל?ה, מ?ל?כ??ה ות?ר?צ?ה פנו למשה במות אביהן, בעת שעם ישראל עמד ממש לפני הכניסה לארץ וקבלת הנחלות לשבטים. הן תבעו נחלה משל עצמן. הן העלו בתביעה זו את הרצון לקניין עצמי, לייחוס ומעמד המשפחה, ולא בשל חשש לעתידן הכלכלי שכן אם הן נישאות הן עוברות לנחלת בעליהן. פולמוס תלמודי ענף התפתח סביב סוגיה זו וחלק מהמפרשים לא מיחסים לנשים הללו כוונות פמיניסטיות אלא הגנה על שם המשפחה וייחוסה, אך יחד עם זאת אותם חכמים מחלקים להן שבחים על חכמתן ודעתנותן, האחיות הללו "העזו" להעלות את הדבר בפני משה ותשובתו הייתה חוק לדורות:"...איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו"
יעל אשת חבר הקיינ
י (קרויה כמו כל הנשים על שם בעלה) במה ייחודה? לבדה באוהל, נאלצת לקבל החלטות גורליות, על עצמה? על בעלה-משפחתה? על מדיניות השבט שלה? סיסרא (שר צבא יבין מלך כנען) מייצג השלטון המקומי, אשר לשלטונו היה שבטה ? הקיני נאמן, מגיע לאוהלה שפוף וגמור מהקרב ומוצא אצלה פיסת אדמה ידידותית- ניטרלית, מקום מסתור מפני רודפיו בני ישראל. והיא בוגדת בו?! אכן כן, אפשר לראות בה אישה בוגדנית (אחד מתכונות האישה כפי שמוצגות בידי גברים) אולם אפשר גם לראות בה אישה נחושה והחלטית השוקלת (אם אפשר לומר "בצורה קרה ומחושבת"- גברית) את מצבו העתידי של השבט שלה! בחושיה ובאינטואיציות הנשיות שלה היא הבינה שהשלטון המקומי עומד להתחלף! ולכן היא מקדימה ומוכיחה מעשה נאמנות לשלטון החדש.היא הורגת את סמל השלטון הקודם (סיסרא,שברח בגפו משדה הקרב!). על מעשה זה היא מקבלת תשבחות ושיר הלל מנציגת השלטון החדש! -דבורה : "תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני , מנשים באוהל תבורך". אחדות נשית בצמרת ופרגון נשי. ובמבט אחר על יעל האישה ? ועל כך רומז הכתוב "בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד" האם פיתתה או האם נאנסה? (שבע פעמים עפ"י חז"ל) יעל משתמשת בנשיותה לביצוע משימה חשובה!? (כמו יהודית שהרגה את המלך אליפורני והצילה את ירושלים) או שמא מגיבה באופן נחוש, עצמאי והחלטי על השפלתה (אדנותו של סיסרא והאונס בידי איש צבא).
דבורה אשת לפידות
(בעלה) קרויה גם דבורה הנביאה, מעמדה ומנהיגותה הכריזמטית מאפשרים לה להיקרא עפ"י עיסוקה. (כמו גברים אחרים במעמדה: אליהו התשבי, דויד המלך) השירה שלה היא גן עדן של כתיבה נשית בתוך ים של כתיבה גברית בתנ"ך. דבורה מדברת על עצמה כשווה לגברים, יש בפרק אודותיה ובשירתה שלה, התייחסות לעצמה הן כאישה והן כמנהיגה , כלוחמת כאסטרטגית, כאם: "אנכי לה' אנכי אשירה", "עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל" "ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא..... ונתתיהו בידך" השימוש שלה במילים לקוחים מהעולם הנשי: "שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל" ובנוסף היא מפרגנת ומתייחסת לנשים נוספות ? ליעל ? מברכת אותה ו"לאם סיסרא" המבכה את בנה שלא חזר מן הקרב- מבינה אותה מנקודת מבט נשית ואימהית.(ויש האומרים בציניות). על עוד נשים  ועל טיול נשים: http://www.tiul-tron.co.il