אוהב אותך
אוהב אני אותך כל כך, שחטאייך יראו בעיניי תמיד קטנים, סליחתי גדולה ושיכחתי גדולה. תמיד אזכור אך שוב אשכח כי אוהב אני אותך כל כך. הולך אני איתך ברחוב, נפוח כולי מגאווה כתרנגול צעיר, מתעלם ממבטים רבי משמעות, וקולט רק מבטים עורגים, חושקים הגברים טורפים אותה בעינייהם. פיה האדום, עיניה הבוהרות, צבע שיערה שלהבת, מותניה צרות וגופה מתפתל, היא כולה אישה מכף רגלה ועד קודקודה, חושנית ומסעירה. ואני מרגיש כה קטן, כה חסר בטחון, לוחץ את זרועה להזכירה שאני קיים, שאני כאן לידה. אך היא לכל היותר, מעיפה בי מבט מזווית עינה מבטה אירוני משועשע קמעה, שפתייה משורבבות בבוז, אל תהייה טפשון אתה חמוד אל תלטוש עיני עגל. אך אינני יחידי, כל הגברים בחברתה הופכים לשפנפנים משעשעים. מוכר נכון? אוהב אותך כל כך שחטאייך יראו בעיניי קטנים, סליחתי גדולה ושכחתי קטנה. תמיד אשכח אך שוב אזכור.