קולאג'
כולנו עשויות מפיסות חיים מחובריםשמנמנות וגבעוליות, נמוכות וגבוהות, בלונדיות, ברונטיות ושחרחרות. פיסות של נעורים, עלומים, נשיות פורחת. רגל חטובה, גרבי משי בתוך עקב גבוה. העולם פוסע לפנינו, לא מצידנו ולא מאחורינו. אהבה ראשונה ואנו מרחפות כפרפרים צבעוניים, אט אט הנעורים חולפים (אולי מהר מדי) והנה בא היום ואנו נסיכות ליום אחד(בלתי נשכח) הקולאג' עוטף אותנו בסטן לבן ובהינומה הטבע מחייך אלינו,השמים כחולים, הירח קורץ, והכוכב מנצנץ. מתכוננים לירח דבש שכולו דבש. לאחר מכן מתמסדים ופוסעים בתלם השיגרה, העןלם תובעני מתפרקות ושוב מתחברות החיים רצים בסרט נע כאשר אנו כבר בוגרות, מתאמצות חותכות, ומשפצות ומדביקות דוחקים לפינה את הזיקנה. עומד הקולאג' מבוייש קמעה בשיער כסוף לבן מאחוריו עומדים צאצאים ונכדים, האומנם? כה מהר?כבר? אם יש דבר שאיננו יכולים להילחם בו הוא הזמן. לא נולד עדיין האדם שהמציא פטנט לעצור אותו.,
ואם אכן הצלחנו אז מה זה עוד קמט
שלך אביבה