מלחמת יום כיפור

זוכרת אני את המלחמה כאילו קרה זה אתמול, והזמן קפא. זו היתה מלחמה טראומטית, שכמוה לא חווינו עד אז. גם מבחית ההיקף, גם מבחינת גורם ההפתעה, ביום הקדוש ביותר, כאשר אנחנו לגמרי לא מוכנים. עדיין זכור לי ההד של השכן מהקומה התחתונה עולים עלינו. הרחובות בחיפה היו כמעט ריקים, פה ושם, ראית צלליות אדם חיוורות, מכונסות בתוך עצמם. נצמדנו לטלויזיה ולרדיו. אפשר להתבונן במלחמה הזו בצורה דואלית, תלוי בנקודת המבט שלך, ישנם אנשים רבים המתבכיינים על כשלון המלחמה ועל השכול. אולי מיעוט ואני ביניהם חושבת שזה היה נצחון כביר. צריך לעשות הפרדה הכשלון היה של הממשלה, השב"כ והמודיעין (שעד אז נחשב כאחד מהטובים בעולם) זה מאד מקומם. מנקודת ראות שלי זה היה נצחון של החיילים, (בחלקם הגדול צעירים מאד) הצבא שלנו כאשר הוא מוקף, נלחם בציפורניים ובשיניים וניצחו. זוכרת אני אתכם לא רק ביום הזיכרון, אלא בכל ימות השנה, אתם הגיבורים האמיצים, שבזכותכם אנחנו כאן, זו לא פראזה זו מציאות. מלחמה אכזרית זו גבתה מספר רב של הרוגים, פצועים והלומי קרב., זה המחיר של מלחמה, אין מלחמות סטריליות.. אין פלא שמלחמה זו צילקה את כולנו. אני נצמדת לעובדות ואומרת שזו,ב היתה מלחמת נצחון בזכות אותם בחורים אמיצים.יש פתגם האומר הזמן מרפא, אך לא את השכול העוטף את כולנו. אנו צריכים להיות גאים שיש לנו צבא כזה אני מצדיעה על אומץ הלב המסירות והנחישות