אבי הרועה
הוא רצה ללמוד רפואה כשהיה צעיר. אבא שלי "עבד בדיר" יצא עם הצאן למרעה, היה לו תרמיל בתוכו פרוסות לחם וספר אולי תנ"ך (אולי בגרמנית... לא. לא יכול להיות...) בחורף המלטות אבא חוזר עם טלה על שכם אחריו הכבשה האם פועה אל השה ילוד-הרחם. ערב גשום יורד נאספים החולבים שרפרף, יושבים. ריחות החלב כריח אימי מיניקה את אחי. קילוח ניתז בצליל אל הדלי. ואני על הקש חובקת טלה רך וחמים כחלום או גדי (פזיז) בן יום. יונק אצבעות שעות ... אילו ידע אבי זכרונו לברכה, ששנים רבות אחרי נכדו, בלי ידיעה למד רפואה. היום רופא בכיר נכד לסב ש"עבד בדיר".
הזמנה לאתגר וטריוויה.
שלום לכםלסקרנים, למעוניינים בכל סוגי התשבצים, משחקי הטריוויה, חידות ושעשועי חשיבה.מזמינה אתכם להציץ - תחת הכותרת 'קבוצות',לקבוצה חדשה, אשר יזמתי, מתפתחת: "אתגרים ופיצוחים".להיכנס, להעלות קושיות,...
לקריאת הפוסט
מוראות
שני שיריםהשמש בוקעתכתום הופך אדוםלחבוראל מדורות שוקעות.רוח פראית של זריחהמלבה את האשעשן וענן חד הם.יערות האורןעתההם זיכרוןשחור.ריחות הפיחכבאים יגעים עד מוות.באודיטוריוםישישיםבכסאות הגלגליםלוגמים...
לקריאת הפוסט
מחפשת נעימת סרט ישן.
לזכרוני - סרט אודות אולימפיאדת החורף,נדמה לי בגרנובל, צרפת.חיפושיי לא צלחו. אשמח אם המומחים ממנייוכלו להעלות, פה ב'בלוגים'.חג שמח. ...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מעביר מבלי להתכוון סיפור על רועה, איש משפחה שמביא את יציר עבודתו הביתה כדי שגם בני הבית יהנו מהגדי הצעיר. נפלא אדם טוב, שקט נחבא אל הכלים, אוהב אדם ובעלי חיים.
אותי, יש בו נוסטלגיה ואהבה
לכבשים כשנותנים להם חיבה
הם מחזירים כפליים.לא פלא שאביך
אהב לטפל בהם.ואת אהבת לשחק עם הטלה
שכמו תינוק רצה לינוק את האצבעות.
שיר מפתיע וחינני .
"גילוי נאות": כילדה הייתי הולכת בערב לחליבה בדיר.
היה לי כיף לא רגיל.
המון אקשן.
באמת.
תודה לתגובתך החמה.
אראלה
איש החיות
הדמיון,
השיר והסיפור.
חג נפלא.