טובה עופר

אני טובה עופר, לבית שמואל ודבורה שכטר,להורים שהיו חלוצים וציונים,שעלו לארץ בעלייה השלישית,כדי לבנות ולהגן עליה.זה רק טבעי שאני,טובה בתם אמשיך בדרכם.למדתי ב"תיכון חדש" בת"א וכחברת השומר-הצעיר,וכחברת ה"הגנה"בתל-אביב",אצטרף ל"פלמ"ח, להכשרה מגוייסת בקיבוץ "נגבה",לאימונים ועבודה. לווי שיירות והתארגנות בראשון-לציון,יחד עם הכשרות נוספות ובודדים ,להוות את הגדוד החמישי של חטיבת פלמ"ח "הראל".,עלינו מחולדה, בשיירה האחרונה,לירושלים ,הנצורה והרעבה,במשאיות עמוסות בשקי קמח,ציוד,וחיילים-פלמחניקים,כדי להרים את המורל ולעזור בהגנת ירושלים.התמקמתי בין שקי הקמח כשעלי רובה צ'כי ( שניקינו ממנו את הגריז) רימון,ומחסנית.שיירה שבה נפגע מפקדי הישיר ועוד חברים ומפקדים. השבתי אש.כחובשת,לוחמת,ביחידה קרבית,בפלוגה המסייעת,ואחר-כך במחלקת גח"ל(גיוס ניצולי-שואה),השתתפתי כחובשת קרבית,עם הפלוגה בכל הפעילויות הקרביות וכיבוש המשלטים ושמירתם,בכל סביבות ירושלים רבתי והפרוזדור,עין-כרם,באב-אל-ואד,לטרון,שער-הגיא ,צובא,בית-נובה,בית-נטיף,הרדאר וכו'גם בפצועי הקרבות ברפיח ובעוג'ה-אל-חפיר בנגב כשהמרפאה הגדודית בקיבוץ גבולות.כל זה עם ציוד עזרה ראשונה מינימלי,סטן ורימון,ואתי חפירה(כדי להתחפר). אחרי הפוגה ראשונה גם כובע פלדה,חובה.התמודדנו עם פגעי הטבע, אוכל ומים במשורה, הסלעים והטרסות,בהרי ירושלים,ויכלנו להם.בהפוגות,במשלטים,גם לימדתי את לוחמי הגח"ל עברית ושירים ישראליים.כדברי השיר "כאן לחמנו יחד בין צוקים וטרש,כאן היינו יחד משפחה אחת",. לכבוד הורי,ז"ל, שעברו אתי את התקופה הקשה (בחוסר ידיעה עלי בגלל המצור בירושלים). לכבוד חברי ומפקדי,שנהרגו בקרבות.יהי זכרם ברוך. לכבוד חברי ומפקדי שהלכו אתי לאורך כל הדרך הקשה. לכבוד שלושת ילדיי ,שולי,ענת ויפעת וחתני אלי, ששרתו נאמנה,וכלתי לינדה. לכבוד 8 נכדי ,4 מהם שרתו בצה"ל ,והיתר עתידים לשרת ,נקוה שלא יצטרכו. ולכבוד מדינת ישראל. ניתנה לי זכות גדולה,לקחת חלק,יחד עם חברי,בהגנת והקמת מדינת-ישראל היקרה.