פרשת ויצא.

האמת מתחיל להשבר לי מהגבלת 4000 תווים. זוכרים את האגדה על תפוח סדום מפרשת " וירא"? פרשת ויצא מספרת לנו על תפוח אחר " תפוח המשוגעים" או כפי שנקרא בידי הערבים "תופח אל מג'נון". מדובר כמובן בצמח הדודאים. "יד וילך ראובן בימי קציר-חיטים, וימצא דודאים בשדה," ( בראשית ל, יד) מהו השימוש של הדודאים? על פניו נראה שמדובר באפרודיזיאק עתיק ביותר וגם תרופה לפריון. מנין אנו למדים זאת הפרשה מספרת על יעקב נשותיו והשפחות אשר ילדו לו בנים ורק רחל לא ילדה. כה מיואשת היתה מחוסר פוריותה, עד כי כמנהג הפולניות אמרה: "א ותרא רחל, כי לא ילדה ליעקוב, ותקנא רחל, באחותה; ותאמר אל-יעקוב הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנוכי." (שם) עד אותו יום שראובן בנה של לאה בא מהשדה ודודאים בידיו, והצמח הזה פירותיו נושאים ריח מפתה ( שלא כטעמם), מיד חשה רחל תחושות של חשק והנה היא באה ללאה ומבקשת ממנה מדודאי בנה ראובן. "ותאמר רחל, אל-לאה, תני-נא לי, מדודאי בנך. (שם) ואחרי משא ומתן בו ויתרה על התור שלה לשכב עם יעקב קיבלה מהדודאים.. "ותאמר רחל, לכן ישכב עימך הלילה, תחת, דודאי בנך. "(שם) ממש קומבינה! המשך ב PDF שבת שלום