איזה יום יהיה לי היום

פיצה פפרוני אכלתם פעם ?, אוהבים ? הפיצה של דומינוס פיצה עם הפפרוני הפיקאנטי ממש משגעת בטעמה. ולא, אין לי כוונה לעשות פרסומת לאף אחד. פשוט נאסר עלי על ידי רופא השיניים שלי לאכול אוכל קשה וכזה שצריך לנגוס בו או לחתוך אותו עם השיניים. אז אני שמאוד רוצה שהשתלים שלי יחלימו ויקלטו יפה, שומעת בקולו ואוכלת רק אוכל רך. פיצה היא סוג של אוכל רך. הערב כשהבן שלי והחבר שלו הזמינו הביתה פיצה פפרוני, ממש לא יכולתי שלא להשתתף בחגיגה. וזו הייתה ממש חגיגה. הבצק הרך והדק דק, הפפרוני הפיקאנטי, העגבניות והצהובה בשפע מלמעלה, הכל יחד עשה שמחה בפה. שמחת טעמים מדהימה, רוך, חמימות ואד של ריחות העולים מכל אלה יחד. זה היה כייף אמיתי. אז מי אומר שאיסורים ומגבלות על אוכל הם עונש. ומי אומר שאיסורים ומגבלות בכלל הם עונש. מה נבחר, איזו משמעות נעניק למצב החדש, איזו פרשנות נעדיף, הם שיקבעו בסופו של דבר את הבחירה האלטרנטיבית. המגבלה או האיסור מונעים אמנם מאתנו את האופציה שנאסרה, אך פותחים בפנינו אופציות אחרות שאולי לא היינו לוקחים בחשבון אם לא המגבלה או האיסור מלכתחילה. כשאנחנו לא מוגבלים ולא חל עלינו כל איסור, בדרך כלל ננהג כמו שאנחנו רגילים. ואם באוכל עוסקים, אז נאכל את מה שאנחנו רגילים, אוהבים, קל להכין או לקנות. אבל, מרגע שנאסר עלינו לאכול מה שאנחנו אוכלים בדרך כלל או חלק ממנו, גם אם זה משהו שאנחנו אוהבים, נפתחות שפע של אפשרויות בחירה. מזונות אחרים, שילובים חדשים, מתכונים מעוררי תיאבון, סוגי מאכל או תבשיל מיוחדים ומה לא. כל מה שנכון לעשות הוא להתבונן על המצב החדש כעל הזדמנות. הזדמנות להתחדש, לטעום חדש, להכין חדש, לקנות חדש ולהתפנק. להעשיר את מגוון הטעמים, לשנות הרגלים ולצאת מהמוכר אל המעורר חידוש והרפתקה. נכון אני מתכוונת בכל מה שאמרתי לאוכל על אף שאפשר ליישם את הרעיון גם על תחומים אחרים בחיים. תאמינו לי שזה טעים לשנות וזה טעים לאכול אוכל רך. עד לשעות הערב לא ממש ידעתי איזה יום יהיה לי היום. אחרי שאכלתי פיצה פפרוני חמה ועסיסית, ידעתי.