הדרה, או אפליה שגרתית , מאת דבורה בית עוז
בימים האחרונים אני חושבת לעצמי: לא דיברנו עוד על הדרה. ואנחנו פורום נשים!
אז אני פורשת את דעתי, ומציעה לפתוח דיון, אם זה מעניין לכן.
דעתי האישית היא שהסטראוטיפים, האפליה והזילזול כלפי נשים בחברה החילונית חמורים לא פחות, ואולי יותר, מאלו בחברה הדתית.
על אף ההישגים החשובים של התנועה הפמיניסטית בהעלאת מודעות בנוגע לאפליות נגד נשים, הסטרואטיפים נגד נשים עדיין קיימים, ועדיין גורמים נזקים, הן לבנים/גברים, והן לבנות/נשים.
מבחינות מסוימות המצב יותר קשה כיום, כי רובנו רוצים/ות לחשוב שהאפליות הסתיימו, שהשיוויון מלא. חוקית המצב אולי נראה טוב, אך בשטח היחס המזלזל כלפי נשים חוגג, האפליה חוגגת, השכר אינו שווה, נטל העבודה בבית אינו שווה ברוב משקי הבית. (גם בהרבה מהמקרים שבן הזוג "עוזר" או "משתתף". מניסיון אישי שלי ושל חברותי "המודרניות"). עדיין אנחנו אמורות להיות "עדינות", לוותר, לפשר, להתפשר. להיות "קצת פחות" מגברים, כדי לא "לאיים" עליהם, או "לסרס" אותם. גם אם זה במחיר של סירוס שלנו הנשים, מילדות ועד בכלל.
ואיפה אנחנו הנשים בפרסומות? למה הגוף שלנו חשוף ופרוץ לביקורתם של בנים/גברים מגיל צעיר? איזה דעות מפתחים בנים/גברים שרואים נשים חצי ערומות בפרסומות כל היום? האם יכבדו אותנו הנשים, או יזלזלו בנו? האם יחפשו אצלנו את החוכמה והקשר הרגשי, או את הכניעות, את הגוף הסקסי, המחייך - ובעיקר שותק -- שהם רואים בפרסומות סביבם?
ואגב, גם הבנים והגברים ניזוקים מהציפיות החברתיות הסטראוטיפיות. מצפים מהם להיות חזקים תמיד, להדחיק ולהכחיש את רגשותיהם. מגיל צעיר הם מדוכאים, ולא לומדים לפתח את החלק הרגשי שלהם כפי שאנו הבנות/נשים לומדות לעשות. ואז מתפלאים שקשה להם לנהל את האגו והרגשות שלהם -- הרי הם לא למדו להכיר אותם בכלל! וחושבים שאנחנו הנשים "נולדנו" כך.
כך נפגעים הגברים, נפגעות הנשים, נפגעות מערכות היחסים בין כולנו. ואפשר לתקן הכל, אם נגמיש את החשיבה שלנו בנוגע ל"תבניות", של התכונות/התנהגויות שאנחנו "מרשים" לנשים/גברים לפתח ולהביע.
אלו הן דעותי האישיות.
ומה אתן אומרות על הדרת נשים, אפליה, כבוד, זלזול, וכו'?
מוזמנות לדיון בקהילת נשים: