גורל של עיתון
הבוקר כמידי יום בצומת, קיבלתי עיתון. בכניסה למוסד, פגשתי את ניסן השליח "וואיי, מאיפה לך עיתון"? "לא משנה קח, שלך הוא" מאוחר יותר, ירדתי לשער הראשי לקחת עיתון . קשישה במעלית חקרה "הגיעו כבר עיתונים"? "הגיעו, הגיעו סבתא נחמדת, קחי נשמה אשיג לי אחר" והשגתי עיתון - חסן, שלא קורא עברית נתן לי סיפרתי לצדיק - לו אני מספרת הכל, מכח ההרגל. "מעניין, לכולם את נותנת, רק לי לא" רטן מתחת לשפם. נעצתי בו את המבט "האוהב" שלי . "אם תיתן לי מה שאני מקבלת מהם, אתן לך - ואפילו יותר" הוא הסתכל לעברי במבט "המסכן" שלו אז נתתי גם לו - שישתוק ויהיה ילד טוב.
עונג שבת
בפעם הראשונה מזה שלושים שנה, זה קרה.
הצדיק ואני, ישבנו לבד לארוחת השבת.
הילדים לא היו בסביבה, סופסוף שלווה של ממש
הוא היה עצוב נורא, ראיתי איך עלתה בו דמעה
ניגון הקידוש, יצא לו מקוטע...
לקריאת הפוסט
הארוחה האחרונה
לחגים יש סוף ויש גם התחלה חדשה פעם באלף שנים, הצדיק לא חסך ממני שבחים "תראו ילדים, אולי לא ידעתם, אבל יש לנו אימא נהדרת אני מוריד בפניה את הכיפה על אירוח נפלא. תקופה ארוכה, אימא נתנה מעצמה סבלנות...
לקריאת הפוסט
מבין דבר
בוודאי קרה לכם שמישהו הפשיט אתכם בעיניים - נכנס לכם לעומק הלבלב והקורקבן
רואה עוגה מעופשה, בקיבה עמוסה קציצה ומחית תפוח אדמה, מלפני יומיים-שלושה.
הבוקר עברתי חוויה דומה -
בחיי אני נשבעת,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אגב אורה, הדבר היחיד שמדוייק בעיתון הוא התאריך....
כרגיל אהבתי את כתיבתך, תעשי חיים.
אולם הולכים ומתקצרים
האם הצדיק אשם גם בזה"